אדריכל איל יוסינגר לוגו

אדריכל איל יוסינגר לוגו
לוגו איל יוסינגר

22 אפריל 2014

געגועים בירוק (לקראת אדריכלות רגשית חלק IV)

פוסט זה הנו הרביעי בסדרה אודות "אדריכלות רגשית".
הפוסט הקודם עסק בחשיבות האור לתכנון הבית הנכון רגשית.
בפוסט זה אעסוק בקשר עם הטבע ויתרונותיו בתכנון האדריכלי הרגשי.

מוח טבעי בסביבה מתועשת


בנפש האדם טבוע געגוע אל הטבע הבתולי. שלושה וחצי מיליוני שנים התפתח האדם בנוף בראשיתי, גן עדן אבוד שהושפע אך מעט ממעשיהם של אנשים. מרגע אימוץ החקלאות, ובטח מאז מהפיכת התעשייה נושאים בני האדם כיסופים אל הנופים, מקורות המים ובעלי החיים אשר הולכים ונעדרים מחיינו. ניתן לאמר שהמוח שלנו חי בסביבה עירונית-תעשייתית, אבל מותאם אל חיי הטבע. 
בסוף המאה העשרים תבע ההיסטוריון האמריקני תיאודור רוסזק את המונח "אקו-פסיכולוגיה" (Ecopsychology), אשר מתאר את מערכת היחסים בין האדם וסביבות טבעיות. 

ברוח זו נטען בשנת 2005 בספרו של הסופר האמריקני ריצ'ארד לוב, "אחרון הילדים ביער", כי הילדים של היום סובלים ממחסור חמור במגע עם סביבות טבעיות, דבר שלטענתו עשוי לתרום להפרעות קוגנטיביות ורגשיות שונות בהן הפרעות קשב וריכוז. 


עיצוב הבית והקשר לטבע 

הכנסת הטבע אל תוך בתינו יכולה לשפר את הממד הרגשי בחלל. אפרט כמה רעיונות שניתן לשקול בבואנו לעצב ולתכנן את הבית הנכון רגשית.

נוף והשפעתו על התכנון האדריכלי

א.      חלון אל הנוף

      מחקרים רבים נערכו אודות השפעת נוף טבעי על השוהים בחדר. מחקרים נערכו במוסדות ציבור כבתי חולים, בתי הבראה ומוסדות לימוד, ובהם עלה שוב ושוב קשר מיטיב בחדרים עם נוף לעומת מקומות שהנוף נעדר מהם. חולים מבריאים מהר יותר ומדוכאים פחות כשטבע נשקף מחדרם, תלמידים מצליחים יותר במבחני שפה ומתמטיקה כשבחוץ ישנם עצים ולא מגרשי חניה ודיירים נוטים להתגרש פחות כשחלונות ביתם פונים לפארק ולא לקיר בניין שכן. מחקר אחד אף מצא שחשיפה לצבע ירוק מעודדת יצירתיות.

‏ב.       חיית הבית 

      משחר ההיסטוריה חיו בני האדם בקרבת בעלי חיים אחרים. עדויות היסטוריות מלמדות כי ביות בעלי החיים החל לפני כעשרת אלפים שנה לפחות, עת צורפו כלבים, חתולים, עיזים וחזירים אל משפחות האדם. רק במאה האחרונה חל מהפך, בו הוצאו החיות מתוך הבית, לעיתים מסיבות של היגיינה, פנאי או צורך. חשוב לזכור, כי המצב של לחיות עם בעל חיים מבוית הנו המצב הנפוץ יותר על פני ההיסטוריה האנושית. הכנסת חיה הביתה לא רק משפרת את האיזון הרגשי של כלל בני הבית, אלא גם תורמת לביטחון העצמי של ילדים, לשיפור הדימוי העצמי ולפיתוח תחושת האחריות בהם.

‏ג.      עציץ בחלון

      צמחי בית הם שיטה נפוצה לבניית טבע גמדי בבתינו. צמחים כלוונדר בחדר השינה מוסיפים צבע וריח, בעוד בחדר הרחצה אפשר להנות מאלווורה אשר צומחת גם באור מועט ומספקת מאגר קבוע של חומר הזנה טבעי לעור הגוף. קקטוס הפורח ימים בודדים בשנה וכן הנבטת זרעים הן דרכים מצוינות לעודד אחריות של ילדים ועניין משפחתי סביב התפתחותם של צמחים. נבטים מסוימים וצמחי תבלין, נהדרים גם כתוספת לארוחת ערב משפחתית.
עציץ בחלון

‏ד.      מים

      כוחם המאזן והמרגיע של המים יכול להירתם לטובת חדרים שנרצה בהם מנוחה והירגעות. צליל פכפוך מים, אגרטל שקוף ובו צמחי מים צלולים ואקווריום צנוע ונקי יכולים לשפר את תחושת השלווה שבחדר.

ה.    תמונות ותצלומי נוף

      אף שההעדפה הטבעית שלנו היא לנוף אמיתי הנשקף מהחלון, הוכח מחקרית שגם תצלום נוף איכותי או ציורי טבע מפעילים במוחנו תחושות של שלווה ונינוחות. למיקום התמונות חשיבות גבוהה: התמונה הראשונה שנראה בכניסה לבית עשויה להשפיע על האווירה בבית כולו. מומלץ לבחור תמונת פרחים, או תמונות המראות שמחה ושפע. גם תמונות נוף אבסטרקטיות ובייחוד הצבע הירוק נמצאו כבעלות השפעה חיובית.
בית בטבע

ו.       חפצים טבעיים

      חפצים ורהיטים עשויים מעץ טבעי, אבן, אדמה, שעם ועוד מעודדים תחושת חמימות וקרבה. כדאי לשלב חפצים טבעיים כאלה במקומות חשובים בבית, לצד הפלסטיק, העץ המעובד, האלומיניום והברזל הנפוצים

תכנון בית חייב לכלול ממד של הכנסת הטבע אל תוכו. אם זו הפניה של חלון אל עץ זית עתיק, קיר אבן ועליו צמח מטפס או שילוב של חפצים מסוימים בעיצוב הבית, על המתכנן לתת דעתו לחומרים ומראות טבעיים אשר להם השפעה מיטיבה על תחושותינו. 

הצילומים בפוסט הם צילומים שלי, להנאתכם.