אולי זהו אחד השקרים הגדולים של הקפיטליזם, המסתיר רקבון תחת מעטה של זוהר והצלחה. אולי סיפורה של דטרויט היא סיפורה של ארה"ב כולה, מעצמה מזדקנת המנושלת אט-אט מכס ההגמוניה העולמית שלה, ואולי דטרויט היא עוד פרק שנועד ללמדנו כי ללא אמון בין בני אדם שום מערכת של שיתוף פעולה לא תצליח להתקיים לאורך זמן. כך או כך, דטרויט הפכה היום לשממה, עיי חורבות ושטחי פרא. (או שמא, כר ניסויים נרחב, חלל פנוי לכניסתם של רעיונות חדשים?)
עיר עם מנוע
דטרויט הייתה העיר הרביעית בגודלה בארה״ב של אמריקה, והעשירה שבהן. העיר הייתה סמל לשגשוג וצמיחה, מובילת התעשייה האמריקאית המפוארת במחצית הראשונה של המאה העשרים. כאן חולל הנרי פורד את מהפכת "מכונית לכל פועל", וכאן הומצאה שיטת "הסרט הנע" אשר שינתה את פני התעשייה העולמית. הבטחת שכר של 5 דולרים ליום עבודה מקוצר הובילה להגירה אדירה אל תוך העיר. מאות אלפי מכוניות מתוצרת קרייזלר ומכוניות הקאדילאק המפוארות של ג'נרל מוטורס נפלטו מקוי הייצור המקומיים, והושטו על פני נהר דטרויט למיצרי סנט. לורנס, בדרכם לשאר היבשת והעולם. בעקבות המפעלים המשגשגים הגיעו המשקיעים והתושבים, ובשנת 1950 נרשם שיא של כשני מליון תושבים במפקד האוכלוסין המקומי (לא כולל את תושבי הפרברים הסמוכים).
לגאוותה של העיר התווספה גם תרומתה לצבא האמריקאי: במלחמת העולם השניה הוסבו מפעלים רבים לסדנאות לייצור מנועים ומטוסים, והעיר כונתה "המגן של הדמוקרטיה".
בסוף שנות החמישים של המאה העשרים הסתיימה האופוריה. הגירה שלילית בממדים נרחבים הכתה בעיר בגלים, ו
תוך חמישה עשורים הצטמקה העיר בלא פחות מחמישים אחוזים, כאשר בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת בלבד (2000-2013) נטשו את דטרויט רבע מתושביה.
קריסתה של עיר
אולי זו צמיחת שוק הרכבים מתוצרת יפן, אסיה ואירופה, אולי עלויות הייצור הנוסקות או שמא סדרה של שחיתויות בהנהגת העיר לצד אלימות בין-גזעית, איש לא יכול להצביע בוודאות על סיבת הכשלון המפואר. כיום הפכו מכרות הזהב של העיר למבוך מנהרות עקרות וחסרות מוצא, בעת שפשיעה אדירת ממדים, הצתות בתים ורצח מתבצעים כמעט מידי יום.
הנוטשים את העיר, בעיקר אנשי המעמד הגבוה והבינוני הסתלקו אל הפרברים ואל ערים אחרות, נמלטים כבורחים מפני שואה גרעינית מתקרבת. למעשה, חלקים נרחבים מן העיר כיום מזכירים באופן מבהיל אזורי אסון אחרים בעולם אשר ננטשו בן לילה בידי תושביהם. כפי שבעיירה צ׳רנוביל, אשר נפגעה מאסון תחנת הגרעין הרוסית נותרו שכונות רפאים ריקות מאדם, כך בדטרויט, ללא כל תאונת כור או פעולה מלחמתית אפשר למצוא היום בתי חולים, בתי ספר, כנסיות ומלונות אדירי קומות נטושים לחלוטין, נכנעים אט אט לפגעי הזמן וצמחי הפרא.
 |
| עיר התעשייה בימים טובים יותר |
 |
| מפעלי רכב נטושים כיום |
בשנת 2013 הגיעה העיר לשפל הגדול בתולדותיה עד כה, כאשר
הכריזה דטרויט על פשיטת רגל בסכום אגדי של 20 מילארד דולר (לשם השוואה: כחמישית מהתקציב השנתי של מדינת ישראל כולה באותה השנה). זו פשיטת הרגל העירונית הגדולה בהיסטוריה של ארה״ב, ובעקבותיה מונתה בדטרויט מועצת חירום עם סמכויות פעולה נרחבות.
כיום נותרו בעיר נכסים אדירי ממדים חסרי כל ערך כלכלי. אדמות ריקות רבות עומדות שוממות ולהן אין כל ערך בשוק הנדל״ן. במערכת כלכלית שבה האמון הוא המטבע היקר ביותר, נושלה עיר התעשייה המסורתית מכל נכסיה.
מספיק להריץ חיפוש תמונות בגוגל ולכתוב
DETROIT (לחצו על הקישור) בכדי להבין את חומרת המצב כיום.
נכון ליום פרסום הפוסט, אתם אמורים לקבל משהו כזה:
 |
| חיפוש תמונות בגוגל: תוצאות מובילות למילה "DETROIT" |
 |
| חפשו Detroit# באינסטגרם. ככה זה נראה |
למכירה פומבית: עיר.
בתים ואחוזות רבות פאר, חלקם מסוגננים באדריכלות ניאו-גותית וניאו-קלאסית נותרו שוממים וריקים כטירות המתפוררות של אימפריות שזנחו את הקולוניות שלהן מאחור. אחוזות רפאים אלה, על מגדלי הצריח המחודדים, ששת חדרי השינה והבריכה המפוארת בחצר נמסרים היום תמורת הפקדה סמלית של 1000$ לכל דורש, ובתנאי שיתחייב בפני העירייה לשפצן תוך זמן סביר.
 |
| אחוזות פאר למסירה במחיר 1000$, לא כולל שיפוץ (מקור: עיריית דטרויט) |
מיזם נוסף של עיריית דטרויט הוא מסירת גנים ציבוריים לתושבים. מי שחפץ בכך, מוזמן למלא טופס ולציין את הגן שהוא בוחר לאמץ לעצמו. גן זה יקרא על שמו, ובעליו החדשים רשאי לעשות בו כרצונו, כל עוד ישאר פתוח לציבור. זאת, בתמורה לפעולה הפשוטה של כיסוח העשב הפראי אחת לשבועיים.
 |
| "אמץ פארק", אחת מתכניות השיקום הרבות של עיריית דטרויט (מקור: עיריית דטרויט) |
אולי זהו אחד השקרים הגדולים של הקפיטליזם, המסתיר רקבון תחת מעטה של זוהר והצלחה. אולי סיפורה של דטרויט היא סיפורה של ארה"ב כולה, מעצמה מזדקנת המנושלת אט-אט מכס ההגמוניה העולמית שלה, ואולי דטרויט היא עוד פרק שנועד ללמדנו כי ללא אמון בין בני אדם שום מערכת של שיתוף פעולה לא תצליח להתקיים לאורך זמן. כך או כך, דטרויט הפכה היום לעיי חורבות ושטחי בר. (או שמא, כר ניסויים נרחב, חלל פנוי לכניסתם של רעיונות חדשים?)
תכנון עיר בקריסה
בעוד הדיון האדריכלי במאה הקודמת עסק רבות בצמיחה עירונית, דטרויט הנה אחת הדוגמאות למצב ההפוך. עיר גדולה, שצמחה לפי הרעיון שבו ייצור תעשייתי=צמיחה, מוצאת עצמה מתרוקנת מתושבים המותירים אחריהם ממלכה של תשתיות חסרות תועלת.
בהיבט של תכנון עירוני, אפשר היום לשאול את השאלה: כיצד מכווצים עיר?
אפשרות נוספת כמובן היא החייאה מחדש. מה ניתן למלא בחורים שנותרו לאחר הנטישה?
כאתגר מחקרי-מחשבתי אקח מספר פתרונות אפשריים, ואציג אותם כאן בבלוג בפוסטים עתידיים.
אנסה לעסוק בין השאר בכמה מרעיונות תכנון עירוני אלה:
- לחלק את העיר לבעלויות פרטיות, לאפשר יזמה פרטית ובעלות על משק מקומי.
- להכניס אל העיר קהילות אלטרנטיביות: קהילות אקולוגיות, פרמאקאלצ'ר, רוחניות או בעלות תפישה כלכלית שונה, שינצלו את העלויות הזולות להגשמת חזונותיהם.
- ג'נטריפיקציה: להכניס אל העיר דם צעיר של אמנים, מוזיקאים וסטודנטים.
- מיתוג מחדש של העיר, שימוש במדיה לבניית חזון קולקטיבי חדש לדטרויט.
- הפחתת מיסוי על חברות שיבחרו להשתכן בעיר ובכך לעורר את התעסוקה המקומית.
- עיר שהיא כר פיתוח לרעיונות העתיד: קיום דואלי / מבוזר, קיום סייברקינטי, מניפולציות גנטיות, צורות חיים חדשות ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה