געגועים בירוק (לקראת אדריכלות רגשית חלק IV)

פוסט זה הנו הרביעי בסדרה אודות "אדריכלות רגשית".
הפוסט הקודם עסק בחשיבות האור לתכנון הבית הנכון רגשית.
בפוסט זה אעסוק בקשר עם הטבע ויתרונותיו בתכנון האדריכלי הרגשי.

מוח טבעי בסביבה מתועשת

בנפש האדם טבוע געגוע אל הטבע הבתולי. שלושה וחצי מיליוני שנים התפתח האדם בנוף בראשיתי, גן עדן אבוד שהושפע אך מעט ממעשיהם של אנשים. מרגע אימוץ החקלאות, ובטח מאז מהפיכת התעשייה נושאים בני האדם כיסופים אל הנופים, מקורות המים ובעלי החיים אשר הולכים ונעדרים מחיינו. ניתן לאמר שהמוח שלנו חי בסביבה עירונית-תעשייתית, אבל מותאם אל חיי הטבע. 

בסוף המאה העשרים תבע ההיסטוריון האמריקני תיאודור רוסזק את המונח "אקו-פסיכולוגיה" (Ecopsychology), אשר מתאר את מערכת היחסים בין האדם וסביבות טבעיות. 

ברוח זו נטען בשנת 2005 בספרו של הסופר האמריקני ריצ'ארד לוב, "אחרון הילדים ביער", כי הילדים של היום סובלים ממחסור חמור במגע עם סביבות טבעיות, דבר שלטענתו עשוי לתרום להפרעות קוגנטיביות ורגשיות שונות בהן הפרעות קשב וריכוז. 

עיצוב הבית והקשר לטבע 

הכנסת הטבע אל תוך בתינו יכולה לשפר את הממד הרגשי בחלל. אפרט כמה רעיונות שניתן לשקול בבואנו לעצב ולתכנן את הבית הנכון רגשית.

נוף והשפעתו על התכנון האדריכלי

א.      חלון אל הנוף

      מחקרים רבים נערכו אודות השפעת נוף טבעי על השוהים בחדר. מחקרים נערכו במוסדות ציבור כבתי חולים, בתי הבראה ומוסדות לימוד, ובהם עלה שוב ושוב קשר מיטיב בחדרים עם נוף לעומת מקומות שהנוף נעדר מהם. חולים מבריאים מהר יותר ומדוכאים פחות כשטבע נשקף מחדרם, תלמידים מצליחים יותר במבחני שפה ומתמטיקה כשבחוץ ישנם עצים ולא מגרשי חניה ודיירים נוטים להתגרש פחות כשחלונות ביתם פונים לפארק ולא לקיר בניין שכן. מחקר אחד אף מצא שחשיפה לצבע ירוק מעודדת יצירתיות.

‏ב.       חיית הבית 

      משחר ההיסטוריה חיו בני האדם בקרבת בעלי חיים אחרים. עדויות היסטוריות מלמדות כי ביות בעלי החיים החל לפני כעשרת אלפים שנה לפחות, עת צורפו כלבים, חתולים, עיזים וחזירים אל משפחות האדם. רק במאה האחרונה חל מהפך, בו הוצאו החיות מתוך הבית, לעיתים מסיבות של היגיינה, פנאי או צורך. חשוב לזכור, כי המצב של לחיות עם בעל חיים מבוית הנו המצב הנפוץ יותר על פני ההיסטוריה האנושית. הכנסת חיה הביתה לא רק משפרת את האיזון הרגשי של כלל בני הבית, אלא גם תורמת לביטחון העצמי של ילדים, לשיפור הדימוי העצמי ולפיתוח תחושת האחריות בהם.

‏ג.      עציץ בחלון

      צמחי בית הם שיטה נפוצה לבניית טבע גמדי בבתינו. צמחים כלוונדר בחדר השינה מוסיפים צבע וריח, בעוד בחדר הרחצה אפשר להנות מאלווורה אשר צומחת גם באור מועט ומספקת מאגר קבוע של חומר הזנה טבעי לעור הגוף. קקטוס הפורח ימים בודדים בשנה וכן הנבטת זרעים הן דרכים מצוינות לעודד אחריות של ילדים ועניין משפחתי סביב התפתחותם של צמחים. נבטים מסוימים וצמחי תבלין, נהדרים גם כתוספת לארוחת ערב משפחתית.

עציץ בחלון

‏ד.      מים

      כוחם המאזן והמרגיע של המים יכול להירתם לטובת חדרים שנרצה בהם מנוחה והירגעות. צליל פכפוך מים, אגרטל שקוף ובו צמחי מים צלולים ואקווריום צנוע ונקי יכולים לשפר את תחושת השלווה שבחדר.

ה.    תמונות ותצלומי נוף

      אף שההעדפה הטבעית שלנו היא לנוף אמיתי הנשקף מהחלון, הוכח מחקרית שגם תצלום נוף איכותי או ציורי טבע מפעילים במוחנו תחושות של שלווה ונינוחות. למיקום התמונות חשיבות גבוהה: התמונה הראשונה שנראה בכניסה לבית עשויה להשפיע על האווירה בבית כולו. מומלץ לבחור תמונת פרחים, או תמונות המראות שמחה ושפע. גם תמונות נוף אבסטרקטיות ובייחוד הצבע הירוק נמצאו כבעלות השפעה חיובית.

בית בטבע

ו.       חפצים טבעיים

      חפצים ורהיטים עשויים מעץ טבעי, אבן, אדמה, שעם ועוד מעודדים תחושת חמימות וקרבה. כדאי לשלב חפצים טבעיים כאלה במקומות חשובים בבית, לצד הפלסטיק, העץ המעובד, האלומיניום והברזל הנפוצים. 

תכנון בית חייב לכלול ממד של הכנסת הטבע אל תוכו. אם זו הפניה של חלון אל עץ זית עתיק, קיר אבן ועליו צמח מטפס או שילוב של חפצים מסוימים בעיצוב הבית, על המתכנן לתת דעתו לחומרים ומראות טבעיים אשר להם השפעה מיטיבה על תחושותינו. 

הצילומים בפוסט הם צילומים שלי, להנאתכם.

הכל אור (לקראת אדריכלות רגשית חלק III)

פוסט זה הנו השלישי בסדרת פוסטים בנושא "אדריכלות רגשית".

הפוסט הקודם עסק בנושא צורת הבית והשפעתה על התחושות והרגשות שלנו.

בפוסט זה נעסוק באור והשפעתו על התכנון האדריכלי הרגשי.

האור הוא מחומרי הגלם הבסיסיים של האדריכלות. מה מהאור אני חוסם ומה מכניס פנימה, הן מהשאלות הראשונות המנחות אותי בכל תכנון אדריכלי. השפעתו המיטיבה של אור יום על מצב רוחנו ובריאותנו ידועה ממחקרים רבים ועדיין, לעיתים קרובות אין אנו משכילים ליהנות באופן מלא מן האור העומד לרשותנו. 

הנתון המכריע בהתייחס לאור הוא הפניית חלונות הבית הראשיים ביחס לרוחות השמיים. נתון זה לא ישתנה לעולם, ועל כן בחירת בית או הפנייתו בהתאם לשמש הם הצעד הראשון והחשוב היותר בכל הנוגע לתכנון מונחה אור ומונחה אקלים. 

לאן פותחים חלון בישראל?

חלון והפנייה לשמש

רבות מדובר בבניה ירוקה על החיסכון בחשמל אשר ניתן להפיק מדירה מוארת בשעות הערב, ולכן בישראל ובחצי הכדור הצפוני ממליצים על חזית הפונה לדרום / דרום מערב כחסכונית בחשמל. יתרון ממשי לחזית דרומית יש בעונת החורף, בה השמש החודרת פנימה מחממת את הבית ומקטינה משמעותית את הצורך בחימום חשמלי יקר. אין לחשוש מהתחממות יתר בקיץ, שכן שמש דרומית מגיעה בזווית גבוהה בשמים, כזו אשר ניתן לחסום באמצעים פשוטים (סוכך קבוע, תריסים או פרגולה) ולמנוע משמש לא רצויה לחדור פנימה.

חזיתות המערב והמזרח הן אתגר מורכב יותר. השמש מבקרת בהן זמן קצר בשעות היום, וקרניה ישרות ומסנוורות. חסימת שמש מערבית או מזרחית נעשית באמצעי הצללה אנכיים, שהם נדירים ומורכבים יותר לביצוע.

האחרונה היא חזית הצפון, כיוון בו השמש לא מבקרת לעולם. מסיבה זו, בית שחלונותיו צפוניים יהיה בהכרח חשוך יותר, קר יותר וידרש יותר חשמל בכדי להאירו ולחממו.

על אור וזכרונות ילדות

אור ועומק של חלל

יש לזכור שכל האמור לעיל נכון כשפועלים לאור עקרונות האקלים והבניה הירוקה. יחד עם זאת, ישנם שיקולים נוספים אשר מנחים את התכנון, ובהם ההשפעה הרגשית שיש לאור על דיירי הבית. אנשים שונים מעדיפים אור בעל תכונות שונות, לעיתים קרובות בהתאמה למקום שבו גדלו והרגישו הכי בבית בעברם. ישנם אנשים אשר אור בין הערביים גורם להם לדכדוך, או דווקא נרתעים מאור הזריחה המסנוור. אנשים מסוימים מוצאים את האפלוליות של דירה צפונית כנעימה יותר מדירה המוארת באור חזק.

מנסיוני אנשים נמשכים לאור הדומה לזה שהכירו בילדותם, או בבתים בהם הרגישו נוחות והגנה. אדם שגדל בבית ובו אור דרומי למשל, עשוי לחפש את אותן האיכויות של אור גם בביתו החדש.

כמה נורות צריך בשביל להאיר חדר?

תכונותיו של האור

אל האור הטבעי בבית, הצטרף מתחילת המאה הקודמת אור החשמל, ובכוחו לתרום ולשפר את תחושותינו בבית. השינוי המהותי ביותר בין תאורת הנר / אששית לתאורה החשמלית היא עיקרון הקביעות - מעתה אין צורך לנייד מקור אור מחדר אל חדר, אלא אפשר להסתמך על מקורות אור קבועים בחלל.

תאורה מלאכותית נכונה מתוכננת בשכבות. אור ממקור יחיד ובצבע אחיד עשוי לשטח את החלל ולהתעלם מהפרטים והמורכבות שלו. בניית האור בחדר משלושה גופי תאורה ויותר, מאפשרת משחק ויזואלי של עומק, מורכבות ועניין. כל אלה מחדדים מאד את חווית החלל וההנאה ממנו. ניתן למשל להאיר בתאורת תקרה, ולגבות אותה בגופי תאורה צמודי קיר ומנורות עומדות. אזורי עניין כגון ספריה, תמונה או אוסף יכולים לקבל דגש על ידי תאורה ממוקדת או פסל אור מקומי.

נורות שונות וגופי תאורה שונים משפיעים על גוון האור, פיזורו ועוצמתו. המלצתי היא לכלול סוגי אור שונים בכל חלל, וכך להתאים את החדר למצבי שהייה שונים. אור לבן, אחיד וחזק יתאים לעבודה וריכוז, בעוד אור צהבהב ומעומעם מתאים למצבים של הרגעות ומנוחה. שילוב תאורה מפוזרת ותאורה ממוקדת בחלל מאפשרת הדגשת אזורים וחפצים שאנו רוצים להבליט. 

נורות PL ("נורות חסכוניות") הנפוצות היום מאד אינן כוללות אפשרות לעמעם ("דימר") חשמלי, ולכן מומלץ לכלול בחדר גם גוף תאורה חלש יותר עומד או צמוד קיר. גוף תאורה זה יופעל בשעות הערב ולקראת השינה.

אור, רגש והשעון הביולוגי

אור מתאר חלל אדריכלי

התאורה החשמלית אינה תואמת את הביולוגיה האנושית. בני אדם התפתחו במשך מליוני שנים תחת אור החמה, וגופנו מורגל למהלכי היום והלילה. אורות החשמל מפריעים לשינה הטבעית שלנו, ועשויים בייחוד להשפיע על שנתם של ילדים. לאחרונה נמצא קשר ספציפי שלילי בין אור כחול לבין איכות השינה ואורכה. 

על מנת לעודד את התהליכים הטבעיים המרחשים בגוף לקראת שינה (למשל ויסות הורמון המלטונין האחראי על תחושת עייפות), אני ממליץ להחשיך את הבית בהדרגה לקראת שעת השינה. אור מעומעם בגוונים צהובים-חמים בשעה-שעתיים שלפני השינה, יאותת לגוף להפריש הורמונים המכינים את המוח לשנת הלילה. 

האור הוא שחקן ראשי בדרמה המתרחשת בחלל. מצב הרוח שלנו, מצבנו הבריאותי והרגשי מושפעים השפעה ניכרת מן האור הטבעי והמלאכותי אשר מאיר את ביתינו. אדריכלות רגשית מחייבת הבנה עמוקה בתכונותיו של האור, גישה אשר תוליד תכנון מודע ורגיש למשאב זה. 

הצילומים המצורפים הם צילומים שלי מרחבי העולם, ומראים כיצד יכול אור טבעי לתאר חלל. 

אור טבעי ואדריכלות

כולנו מסובים (לקראת אדריכלות רגשית חלק II)

הפוסט הקודם הנו הראשון בסדרה "אדריכלות רגשית".

בפוסט זה אעסוק בצורת הבית והשפעתה על רגשות ותחושות הדיירים.

אדריכלות ללא אדריכלים - איך נראו פעם בתים?

בתי המגורים הראשונים היו עגולים. עובדה זו חוצה תרבויות ויבשות, מה שעשוי ללמד אותנו על התפישה ה״טבעית״ או האינטואיטיבית של האדם כלפי ביתו. בין אם היה הבית עשוי טיט וקש, עורות או לבני קרח, בכל התרבויות שקמו לפני ישובי הקבע הגדולים אפשר למצוא בעיקר בתים שצורתם עגולה.

אדריכלות ללא קוים ישרים 

איך מכניסים מקרר עגול לפינה ישרה

המעבר לחיים בעיר שלה חומה או גבול ברור וכן הצורך בדרכים וסדר עירוני מוכתב, אילצו לאמץ את הצורה הקומפקטית והנוחה לאריזה -  צורת המלבן. 

פינות הבית הישרות, המקודשות כל כך בתרבות שלנו, אינן אלא צורת דחיסה יעילה במיוחד לכמויות גדולות של בני אדם על פני אזורים קטנים. אף שדבר זה הנו אילוץ של העיר המודרנית, וסביר שלא ישתנה בקיצוניות בשנים הקרובות, אל לנו לשכוח את היתרונות והערכים הגלומים בבתים העגולים של ראשית החברה האנושית הכפרית.

תכנון הבתים היום נגזר באופן גורף מצורת הכבישים והרחובות ומהבניה בקומות. אנו רגילים כל כך לחשוב על הבית כקופסא מלבנית, שאיש אינו עוצר להעלות את השאלה, מהן ההשלכות הקוגניטיביות והרגשיות של בית שהוא זר כל כך לצורה הרווחת מאות אלפי שנים. 

מה אפשר ללמוד מן הבית העגול?

ישיבה במעגל סביב מוקד משותף (אח בוערת, סיר מתחמם או חפץ דתי) הנה צורה בסיסית ועצמתית למשפחה. מעגל הוא ביטוי טהור ועשיר בערכים מעשיים ורוחניים לניהול המשפחה הקרובה. המעגל מציע שוויוניות, מאפשר קשר עין בין כל המשתתפים ויוצר תחושה מלכדת של שותפות אמיתית. בתינו כבר אינם עגולים, וברבים מהם נעדר המרכז המלכד. יחד עם זאת, ניתן לשחזר את רעיון המעגל המשפחתי בעזרת ישיבה של מעגל או חצי מעגל, במקום בקו ישר זה ליד זה. הנטיה ליישר קו אחיד אל מול מסך טלויזיה בבתים רבים, חוסמת את האפשרות לקשר המבט ולתשומת הלב של האנשים האחד לשני, ומעודדת אותם לגירויים מכניים חיצוניים.

השפה השקטה של צורות - אסתטיקה אבולוציונית

העדפת הצורה העגולה אינה מסתיימת בישיבה סביב מעגל. במחקרים רבים הועלה קשר בין צורות מעוגלות ורכות יותר לבין יופי ותחושות חיוביות. בעוד "המוח הרגשי" שלנו מפרש צורה עגולה כמרגיעה וחברותית יותר, עשויות צורות בעלות קצוות חדים וישרים לעורר דווקא את בלוטת האמיגדלה, החלק במוח הקשור למתח ופחדים. בסביבה טבעית לעולם אין זוית של תשעים מעלות, ודברים חדים קשורים לרוב עם שיניים או טפרים של החיה המנסה לאכול אותנו. אין פלא לכן כי אבולוציונית במוחנו נצרבו הצורות המחודדות כדבר מרתיע ומאיים.

"הבית הנכון רגשית" מאפשר לנו להרגיש שייכים ורצויים. נסו להכניס את המעגל לביתיכם באמצעות בחירת הרהיטים וסידורם בחלל. שבו יחד, שבו קרוב, הביטו זה לזה בעיניים לעיתים קרובות. אזורים שנועדו להרגעות ומנוחה צריכים להיות רכים ועגלגלים, עוטפים ו״רחמיים״ בטבעם. מקומות בבית שתרצו שיעודדו ריכוז וחשיבה, יכולים להכיל קווים ישרים וגיאומטריה יותר נוקשה. 

לסיום, צירפתי הצצה לספר הסקיצות שלי, בנושא אדריכלות שצורתה אינה מלבנית.

מקור: "הסקיצה היומית - איל יוסינגר אדריכל"

סקיצות אדריכליות 

על בתים וחלומות

תכנון בית כמקום רגשי וחיובי

הבית בצורות אורגניות

בית עגול

תכנון בתים מן הרגש

אדריכלות וזוגיות (לקראת אדריכלות רגשית חלק I)

רגליים יכולות לעזוב את הבית, אבל הלב תמיד נשאר

זיכרונות הילדות המשמעותיים ביותר מתרחשים סביב הבית

עתיד האדריכלות מצוי בפרשנות הרגשית כלפי המרחבים המקיפים אותנו. תכנון בית לא מסתכם בארבעה קירות וגג. הבית הוא המקום בו מעוצבת הרוח שלנו, מתפתחת האישיות ונרקמים היסודות ליחסים החברתיים המשמעותיים בחיינו. אנתרופולוג המאה העשרים המשפיע מרווין האריס, מכנה את הבית "משכנה של אהבה".  

באחד מטיולי בעולם הזדמן לי להגיע לכפר מגדלי אופיום בלאוס שבדרום מזרח אסיה. הכפר הנידח משמר כמה מסורות עתיקות יומין של התיישבות חקלאית באזור זה, ותושביו גרים בבקתות במבוק דלות בדיוק כפי שחיו אבותיהם מאות ואלפי שנים. בכניסתי אל חלק מהבתים נוכחתי שהבית עצמו ריק לחלוטין מרכוש. קירות אריג חזרן, גג עלים ושלד עץ הם כל הנמצא מבחוץ וגם מבפנים. בכל זאת, מספר שמיכות פשוטות בהיקף סימנו את תחומי השינה, ומוט תומך מרכזי ולצידו שולחן קטנטן או סיר היוו את מרכז הבית. דבר אחד לא חמק מעיניי, וחזר על עצמו בכל הבקתות שביקרתי. בכל אחד מהבתים הייתה תלויה על הקיר מגילת עלה או נייר פשוט, מעוטרת תמיד מצידיה בשרשראות של חרוזים, נוצות או פיסות עור צבעוניות. במרכז המגילה ציור פשוט של שתי דמויות, דמות אישה ודמות גבר, אנשי גפרורים המזכירים ציורי ילדים. מגילה זו, כך הוסבר לי, היא מתנת החתונה הניתנת מיד לאחר שבני הכפר מסייעים לבני הזוג לבנות את ביתם הפיזי. הקמת הבית החומרי מושלמת עם ההכרזה על הקמת המעון המשפחתי, הבית במשמעות הרוחנית והסמלית.  

כתובה - לאוס סטייל

בית כפרי בלאוס

שאלות אודות השפעת החלל והבית על היחסים בתוך המשפחה עולות בשנים האחרונות במסגרת ענף חדש בפסיכולוגיה בשם "פסיכולוגיה סביבתית". האמנם יכול תכנון הבית לשפר את מצב הרוח, ההתנהגות והיחסים החברתיים בין בני הזוג והמשפחה? האם לבתים אחרים השפעה הרסנית על החוסן הרגשי ותחושת הסיפוק של בני זוג?

בספרו "על אודות האדריכלות" מציין ויטרוביוס כי האדריכלות מתרחשת במשולש שבין מבנה, תפקוד וצורה. אני מעוניין לדבר כאן על הממד הרביעי באדריכלות, ממד הרגש, היבט נוסף דרכו אפשר לבחון את הסביבה הבנויה. 










תכנון אדריכלי מתחיל בפרוגרמה, רשימת הדרישות והצרכים הפיזיים מהמקום המתוכנן. לקוחה יכולה לבקש ממני לתכנן בית ובו שלושה חדרי שינה, מטבח גדול ומרפסת שמש. אך האם קיימת התייחסות גם לצרכים הרגשיים מאותו המקום שהולך להיות ביתה? אני אשאל את אותה הלקוחה, מהו המקום המשמעותי ביותר שהיא זוכרת מתקופת הילדות. הרכבת הפרוגרמה הרגשית מאפשרת לעצב חללים אשר עונים לחלומות ולזיכרונות הבסיסיים הטבועים בנו.

מהם ההיבטים עליהם צריך לענות בית נכון רגשית?

א. להוות מפלט מלחצי הסביבה.
ב. לעודד אינטראקציות חברתיות בריאות בין דיירי הבית ואורחיו.
ג. לספק ממד של תמיכה דרך תחושות שייכות וזהות.

זוגיות בריאה מתחילה באינדיבידואלים בריאים

על מנת שבית ימלא את הצרכים הרגשיים של כל דייריו, יש לתת ביטוי לצרכים ולחלומות של כל אחד בנפרד. בחדרים הפרטיים הדבר הוא קל, שכן חדר פרטי אמור לשקף באופן כמעט מוחלט את צרכיו וטעמו האישי של הנמצא בו. המקום בו נדרשת יתר תשומת לב הוא דווקא המקום הציבורי והחללים המשותפים. כאן כדאי להקפיד במיוחד ולתת ביטוי לכל אחד מדיירי הבית. אל הסלון המשותף למשל, אפשר להכניס משהו מן התחביבים האישיים של כל אחד. גיטרה של הבעל האוהב לנגן, כן ציור מוכן לעבודה של אשה בעלת נטיות אמנותיות או אוסף אישי מאפשרים לכל אחד להרגיש כי החלל הציבורי כולל גם משהו אישי משלו. גם לילדים מומלץ שיהיה ביטוי משמעותי בחדר המגורים. פינת משחקים, מדף ספרים או קיר שעליו מותר לצייר או להדביק עבודות לא רק ייתן להם תחושה שהחלל הציבורי שייך גם להם, אלא יספק להם תעסוקה בחלל זה, ויעודד יותר אינטראקציות חיוביות עם שאר בני הבית.   

בתכנון נכון ורגיש מובאים לידי ביטוי צורכיהם הרגשיים של דיירי הבית, והחללים השונים הופכים למכשיר לשיפור מצב הרוח, ההתנהגות ותחושת השייכות והקרבה בין כולם.

בפוסטים הבאים אסקור השפעות שונות של תכנון אדריכלי ועיצוב פנים על הבית הנכון רגשית: צבע, אור, צורת הבית, גובה התקרה והשפעת הטבע.

ולסיום, קישור לראיון הרדיו שלי בנושא "אדריכלות וזוגיות".
האזינו עכשיו ביוטיוב.