טכנולוגיית המציאות המדומה מסעירה את העולם. בעזרת סמארטפון ומשקפיים
מיוחדות, יכולים היום האדריכל והלקוח לחוות צעידה בתוך מודל של הבית. אדריכלים
המיישמים את השיטה הופכים את המזמין לשותף מלא בעשייה האדריכלית. המציאות המדומה
ממחישה טוב יותר מכל כלי אחר את התחושות בחלל, ומאפשרות דיון בין הלקוח למתכנן,
תוך חוויה ייחודית ומרגשת.
עד לא מזמן, השתמשו האדריכלים במחשב ככלי שרטוט בלבד. באמצעות תוכנות
פרמטריות, פותר המחשב בעיות סבוכות, ומציע פתרונות שאיש לא חזה מראש. התוכנה
הפרמטרית היא כלי עבודה מתקדם, המאפשר לחבר בין מידע לצורה. אפשר למשל לתכנן צל במרחב
ציבורי, כאשר האדריכל מחליט היכן נחוץ צל, והמחשב מציע את הגיאומטריה המתאימה של
מערכת ההצללה. אפשר לתכנן עיר שלימה על פי פרמטרים כגון נפח תנועה של הולכי רגל ואפילו
מצב רוחם של התושבים. אדריכלות פרמטרית מייצרת שפה עיצובית חדשה ומפתיעה, וכבר
היום ניתן לשלב אלמנטים שונים של עיצוב פרמטרי גם בבתים פרטיים ומבנים חדשים.
אדריכלות פרמטרית מייעלת את התכנון ומגדירה שפה עיצובית חדשה
להתחבר לטבע בבית בריא
בית טוב מאזן בין הצורך בהגנה לחיבור לאדמה ולטבע. השאלות הקשות
עוסקות בכמות: כמה אור להכניס פנימה ובאילו עונות, איזו רוח כדאי לחסום ואיזו
להכניס אל חדרי הבית. האדריכלים החדשים מציבים את הבית בסימולטור אקלימי משוכלל:
האדריכל יכול לתכנן תוך איזון אופטימלי בין הפנים לחוץ, ולעשות מקומות עם נוכחות
ירוקה ובריאה. השימוש בתוכנות לבניה ירוקה מוליד בית חסכוני בחשמל, נעים לאורך
השנה ותורם לבריאות ומצב הרוח של הדיירים. שימוש בחומרים ירוקים מקטין חשיפה
לרעלים, מונע תחלואה ומבטיח הקטנה משמעותית בפגיעה בסביבה ובחברה.
תכנון בתים ייחודיים מתוך ראייה מקיימת
הכותב הוא אדריכל, הבעלים של סטודיו לאדריכלות מתקדמת, ירוקה וחברתית.
בסטודיו נעשות עבודות בקנה מידה ציבורי עבור הקהילה, וכן עבודות פרטיות ללקוחות
המעוניינים בעיצוב אישי וייחודי, תוך שימוש בכלי התכנון המתקדמים ביותר בעולם
האדריכלות.
בתחילת דרכה היו לאדריכלית זאהה חדיד מעט מאד הזמנות עבודה ולקוחות. את זמנה הפנוי העבירה בעיקר ביצירת עבודות אמנות, ציורים מופשטים החוקרים את השפה העיצובית המתגבשת שלה.
ציור ואמנות מופשטת של האמנית זאהה חדיד
זאהה חדיד כאמנית בתחילת דרכה
תחנת כיבוי אש ויטרה, גרמניה, בתכנון האדריכלית זאהה חדיד
עבודתה התכנונית המשמעותית הראשונה, תחנת כיבוי אש בגרמניה, הנה אדריכלות עם היבט פיסולי משמעותי, המשך ישיר לעבודתה כאמנית.
זאהה חדיד זכתה להכרה בתקופה קצרה בעולם האדריכלות: תקופתם של אדריכלים-פסלים, המסוגלים, בכוח כשרונם ויכולות ההנדסה המתקדמות להעביר כל צורה מרחבית מן הדימיון אל המציאות.
בעבודתם של אדריכלים אלה ניתן לראות את תקופת המעבר אל עידן התכנון הממוחשב. לכולם הכשרה בכלים מסורתיים וידניים, אשר קיבלו פתאום דחיפה אדירה מן היכולות שחולל השטףהדיגיטלי.
איצטדיון אל-וקרה בקטאר, הדמיית מחשב
מרכז תרבות, באקו, אזרבייז'אן
עבודותיה של זאהה חדיד היוו השראה למיליוני בני אדם, אך בצידם גם נמתחה לא מעט ביקורת. האם איכותו של בניין נמדדת בצורתו הפיסולית? האם מותר וראוי לתכנן מבנים זרים לחלוטין לסביבתם, רק כי הטכנולוגיה מאפשרת?
בישראל אנו מכירים את הביקורת נגד גשר המיתרים בירושלים של האדריכל סנטיאגו קלטרווה, או את ההתנגדות למרכז הסובלנות של האדריכל פראנק גרי. מבנים כאלה, שהנם פסל ציבורי המשנה את פניה של העיר והסביבה, עשויים להוות תופעה חולפת.
גשר המיתרים, ירושלים, האדריכל הספרדי סאנטיאגו קאלאטרווה
במקומם, עוסקת היום האדריכלות פחות בצורה, ויותר בפונקציה. לצד יכולת לבנות כמעט כל דבר העולה על הדימיון, חוזרים אדריכלים לגלות אחריות כלפי הסביבה, הקהילה והמרחב הציבורי. למבנים חדשים טובים יש אסתטיקה נפלאה, אך כזו הנגזרת מתוך אמת תכנונית כלשהיא כגון התייחסות לאקלים המקומי, התייחסות לקהילה או לשימושיו הפרגמטיים של המבנה.
איני רואה פסול בצורניות גרידא, על האדריכלות לחולל השראה ולפאר את תקוותיו של האדם לא פחות מאשר לענות על צרכיו המעשיים. יחד עם זאת, מבנה טוב בעיני הוא כזה שצורתו הנה חלק מראייה כוללת של המבנה הפיזי והתפקוד.
האדריכלית זאהה חדיד נפטרה החודש, והותירה אחריה מורשת מפוארת של מבנים חלומיים ואפופי סימני שאלה. האם יש להמשיך ולתכנן פסלים דיגיטליים בקנה מידה של בניינים, רק כי אפשר? האם האחריות לקיימות, לכלכלה ולעיר העכשווית, יחד עם מגמות מעניינות כעיצוב בתוכנות פרמטריות יולידו שפה תכנונית חדשה?
בנית בית עבור רבים הנה המפגש הראשון עם עולם האדריכלות, התכנון והבנייה, ולרבים ישנן שאלות: מה ההבדל בין אדריכל למהנדס? בשביל מה צריך "היתר בניה" ומהם היתרונות של "בניה ירוקה"? בפוסט זה, ריכזתי עבורכם עשרה מושגים בסיסיים, אשר כל מי שבונה את ביתו חייב להכיר.
שימוש מועיל ומהנה!
1. גרמושקה
גיליון נייר ארוך, עליו מודפס סט התכניות הדרושות לקבלת היתר בנייה.
בגרמושקה מוצג המבנה מכל עבריו, לרבות תכניות של הקומות וחתכים (חתכים=מעין תכנית ניצבת לקרקע המציגה את ממד הגובה). כן מצורפת טבלת שטחים ושימושים של המבנה, מידע אודות שימוש בזכויות הבנייה במגרש,
תכנון המרחב המוגן ועוד.
אגב, המילה ״גרמושקה״ הושאלה מהשפה הרוסית, ופירושה ״אקורדיון״. השם התקבל הודות לסט התכניות המקופל קיפולים רבים כמו אקורדיון ארוך.
גרמושקה
2. היתר בניה
אישור חוקי להקמת מבנה. האישור ניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה, האחראית על האזור הספציפי בו נמצא המגרש ויוקם הפרויקט. אישור בנייה ניתן לאחר הגשת בקשה להיתר, הכוללת תכנון של המבנה ופיתוח השטח, בדגש על חזיתות הבית וחלוקת השטחים.
את הבקשה להיתר מגיש בעל מקצוע כאדריכל, בשם הבעלים. הבקשה מועברת לבדיקה על ידי בודקי תכניות של הרשות המקומית, ובמידה ועומדת בתנאי הסף שנקבעו בתב״ע ובתקנות המקומיות, עוברת לאישור על ידי הועדה המקומית. הליך זה נמשך לרוב מספר חודשים (4-6 חודשים במרבית הרשויות), ובסופו ניתן היתר בניה, או סירוב.
הערות לתכנית או סירוב נשלחות במכתב אל מגיש הבקשה והבעלים, וניתן לרוב לשנות או לתקן את הסעיפים הטעונים עדכון.
3. תב"ע
ראשי תיבות של ״תכנית בנין עיר״, התב״ע היא אוסף כללים והנחיות באשר לתכנון והפיתוח הפיזי של המרחב הבנוי. לכל יישוב תב״ע משלו, שהיא נגזרת של תכנית המתאר המחוזית והארצית. תב״ע מורכבת משני מסמכים עיקריים: שרטוט צבעוני, ותקנון כתוב. לעיתים ישנו גם מסמך הנקרא ״נספח בינוי״, שהוא פירוט המתייחס לשכונה או אזור בעלי הנחיות מיוחדות.
איזה מידע רלוונטי יש בתב״ע?
לקראת החלטה על רכישת מגרש חדש, כדאי לעיין בתב״ע המקומית הרלוונטית אליכם (ניתן לעיין בתבעו"ת באתר משרד הפנים או בפנייה ישירות לרשות התכנון המקומית). מן התב״ע תוכלו ללמוד מה עתיד להיבנות באזורכם, ומהם זכויות הבניה שלכם במגרש. נתונים כגון זכות למרתף, חניות מקורות, פרגולות ועוד מוגדרים בנספחי התב״ע שלכם. נתונים כגון אזורים פתוחים וירוקים, אזורי פיתוח מסחר או תעסוקה בקרבתכם עשויים בהחלט להשפיע על ההחלטות שלכם.
4. טופס 4 ותעודת גמר בניה
לקראת סיום הבניה, בעל ההיתר יכול להגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, מים וטלפון. בקשה זו תיבדק על ידי מהנדס הועדה המקומית, ותאושר במידה והמבנה ראוי למגורים או לשימוש שאליו נועד. לעיתים, מתקבל טופס זה (המכונה "טופס 4") ללא השלמה של עבודות שונות, כגון פיתוח, חניות וכיוב׳, בכפוף להתחייבות המבקש להשלמתן של העבודות הנדרשות. לאחר גמר העבודות כולן ובכפוף לבדיקת מהנדס הועדה, תנופק למבנה ״תעודת גמר״.
5. תיק מידע
לפני הגשת בקשה להיתר בניה, על המבקש לפנות למחלקת ההנדסה של רשות התכנון המקומית ולבקש ״תיק מידע״. תיק המידע כולל את כלל ההנחיות התכנוניות החלות על המגרש. תיק המידע הנו נגזרת של התב״ע, וכן עשוי לכלול הנחיות נוספות הניתנות על ידי רשויות כגון רשות שדות התעופה, רשות העתיקות, כיבוי אש ועוד.
הבקשה לתיק מידע נעשית באמצעות טופס שניתן בעל רשות תכנון, או באמצעות האינטרנט ברשויות שהחלו לפעול תחת השירות של ״ממשל זמין״. פקידי הועדה מכינים את תיק המידע, אשר יונפק תוך 30 יום מתאריך הבקשה.
ברוב המקרים, מי שיטפל בבקשה לתיק מידע יהיה האדריכל שלכם.
6. אדריכל
המתכנן הראשי של המבנה, מוביל את תהליך הבנייה משלב החלומות והצרכים ועד להגשמה בחומר. אדריכל מופקד על שדות ידע נרחבים, מנושאים טכניים כשיטות בנייה, אינסטלציה וחשמל, ועד נושאים פסיכולוגיים, חברתיים, אמנותיים וכלכליים.
האדריכל יסייע לכם לגבש תמונת צרכים מפורטת (פרוגרמה), ויציג לכם חלופות תכנון באמצעות שרטוטים ומודלים ממוחשבים. את התכנון הרצוי יהפוך האדריכל לבקשה להיתר, ולאחר קבלת ההיתר לסט תכניות בנייה עבור הקבלנים השונים.
האדריכל מנחה ומוביל את צוות היועצים לתכנון. במקרה של בית פרטי, היועצים המתחייבים הם קונסטרוקטור ומהנדס אינסטלציה, אך לא מן הנמנע לשכור יועצים נוספים כמתכנן גן ונוף, יועץ בניה ירוקה, עורך הדמיות מחשב, יועץ אזעקות, בית חכם ועוד.
אדריכל
7. קונסטרוקטור
מתכנן שלד המבנה. תפקידו בקצרה- לוודא כי המבנה המתוכנן יעמוד ולא יקרוס. זאת מתוך התאמה לתקנים שונים הקשורים לסוג הבטון, כמות הברזל, ממדים של עמודים, רצפות, גגות ועוד. קונסטרוקטור הוא מהנדס או הנדסאי בניין, שהוסמך לתכנן ולחתום על היתרי בנייה. בישראל, מרבית הקונסטרוקטורים יודעים לתכנן שלד בטון, שהוא הנפוץ מבין שיטות הבנייה. יחד עם זאת, שלד המבנה יכול להיות עשוי גם מפלדה, פלדה דקת דופן או אפילו עץ. קיימות גם שיטות בנייה מסורתיות ונפוצות פחות כבנייה באבן או בנייה בבוץ / אדמה נגוחה ועוד. במבנים כאלה, מומלץ לשכור את שירותיו של קונסטרוקטור שמכיר ומוסמך לתכנן בשיטה הרלוונטית.
8. קו מגרש / קו בנין
המגרש שבבעלותכם תחום בקו המגרש, קו תכנוני תיאורטי שתפקידו להציג את הגבול של מגרשים. קו מגרש מגדיר היכן מסתיים המגרש שלכם, ומתחיל מגרשו של השכן, שטח ציבורי, קצה השכונה, מדרכה ציבורית וכיו"ב׳.
אף שהמגרש כולו יכול להיות רשום על שמכם, את הבית מותר להקים בשטח קטן מזה, הנקרא ״קווי בניין״. קווי הבניין נועדו בכדי לאפשר מרחק נעים בין חזיתות של שני בתים שכנים. על מנת שלא תפתחו חלון היישר לתוך ביתו של השכן או להיפך, נקבעו בישראל קווי בניין בצדי המבנה של 4 מטרים.
9. זכויות בניה
זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבנוי המותר במגרש. זכויות בנייה מוצגות כאחוזים משטח המגרש הכללי, כך שאם לדוגמא בבעלותכם מגרש של 500 מ״ר וזכויות הבניה הן 50%, מותר לכם לבנות בשטח של 250 מ״ר.
כמובן שאין לחרוג מקווי הבניין או ממספר הקומות והגובה הכללי המותר בתב״ע.
10. בניה ירוקה
המושג "בניה ירוקה" מתייחס לשלל פעולות תכנון ובנייה, התואמות השקפת עולם של שיפור הבריאות, הנוחות וההגנה על משאבי הטבע והסביבה. בניה ירוקה מתחילה בתכנון אדריכלי נכון, המתחשב בתנאי האקלים הספציפיים, לרבות משטר הרוחות, אחוזי הלחות, כיווני המגרש ביחס לשמיים, כמות וסוגי המשקעים ועוד. בבנייה ירוקה עושים שימוש בחומרי בנייה בעלי השפעה מזיקה נמוכה הן לאדם והן לסביבה. נמנעים מחומרים תעשייתיים בעלי פוטנציאל רעיל, ומקפידים על מוצרים ממקור אחראי.
בניית בית בבנייה ירוקה מאפשרת חיסכון של כ-30% מעלויות האנרגיה לחימום וקירור בשנה, מבטיחה בית מואר באור טבעי מפוזר ונעים, וסביבה נוחה יותר מבחינה תרמית, אקוסטית ובריאותית.
עלות הבנייה הירוקה הנה כ-10%-15% יותר מבנייה רגילה, אך פעולות תכנוניות פשוטות (כגון הפנייה נכונה של הבית והחלונות) יכולות לשפר משמעותית את המגורים ללא תוספת עלויות כלל.
משהו לא ברור? יש לכם שאלה, רעיון או תוספת? מוזמנים לכתוב לי כעת.
עייפות, חוסר ריכוז ואפילו דיכאון יכולים להגרם משימוש שגוי באור טבעי. אדריכלים טובים מוטרדים מן האור, רגישים אליו ואף מתכננים באמצעותו חללים. הנה כמה תובנות בנושא אור טבעי, לרגל חג האור.
ברגע בו הומצאה נורת החשמל,
התחיל הקרע בין הבניין לשמיים. תחליף האור המלאכותי איפשר לבנות מבנים וחללים
אוטיסטיים לשמש, ההולכים ושוכחים את חוקיהם הבסיסיים של בנאי העבר. חללים עמוקים
מידי לחדירת קרני השמש, פתיחת חלונות ללא רגישות לכיוון החזית או התעלמות מהצורך
בצל הן רק חלק מהתחלואות של הבנייה העכשווית. הסתמכות חוזרת על אור חשמלי, נגיש
וקבוע הולידה תופעות כמו משרדים ללא חלונות, קומות ענק של ישיבה משותפת ומרכזי
מסחר שטופי אור בוהק ביום ובלילה.
למה אור טבעי?
במשך מיליוני שנות אבולוציה
נערכו התאמות בין האור לחיים. מחזור האור היומי והשנתי, גווני היממה והעונות,
תהליכים ביוכימיים כייצור ויטמין D ופוטוסינתזה, מחזורי השינה והערות,
כולם המשך של מחול בלתי פוסק בין השמש לחיים שעל הארץ.
בשנים האחרונות חל עניין גובר באור
הטבעי והשלכותיו על האדם. מחקרים רבים מצביעים על שיפור במצב הרוח, שיפור בהישגים
בלימודים, הבראה אצל חולים והגברת התפוקה בעבודה אצל אנשים שנחשפים לאור טבעי
באופן קבוע במהלך היום. מאידך, תופעות מסוכנות כדיכאון נמצאו קשורות למחסור באור
לאורך זמן, וסוגים מסוימים של גידולים סרטניים נמצאו קשורים לשינוי שגרת המאורות,
כמו למשל חשיפה לאור במהלך השינה בלילה.
נורות החשמל אינן יכולות להתחרות בשלל
האיכויות הקיימות באור השמש. מורכבות האור על גווניו והשתנותו המתמדת ביום ובשנה,
עדיין לא חוקו במלואם על ידי שום מכשיר מעשה האדם.
ההשפעות הפסיכולוגיות, הכימיות
והקוגניטיביות של האור על גופנו קוראות לכל אדריכל לתכנן מקומות ומבנים בהם לאור
הטבעי השפעה מבוקרת, מחושבת ומשמעותית.
איך מתכננים אור?
האור הוא חומר אדריכלי, ועבורי מהווה
בסיס לכל תכנון. על אף התקנים הקשורים בעוצמת האור הנדרשת בכל סוג של חדר או חלל,
העיסוק באור הוא עיסוק אמנותי הרבה יותר מאשר תחום מדעי. לתכנן עם האור זה קצת כמו
בישול - יש לדעת את העקרונות, אך ההבדל בין תבשיל שגרתי למעדן טמון בהכרח בכישרונו
של הטבח.
כל חלל אדריכלי הוא מלכודת אור. קודם
אנחנו חוסמים את כניסתו באמצעות קירות וקומות, ואז פותחים פתחים דרכם הוא יכול
להיכנס. מיקום הפתחים, צורתם, צורת החלל, צבעים וטקסטורות, כולם חלק מקביעת
התנהגות האור בתוך החדר.
תכנון באור טבעי - מתכון לאדריכל המודע
ראשית כל עלינו להחליט מה משמעות האור
בחלל המתוכנן. האם זהו אור לצורך עבודה ולימוד, או אור בעל משמעות סמלית אחרת?
בחדרים בהם נדרש אור חזק וקבוע, הגישה התכנונית כוללת שני שלבים:
חללים בהם נדרש אור חזק וקבוע
א. הצבת חלונות
ופתחים מספיקים בהתאם לחזית
ב. מניעת אור ישיר
וסנוור
א. הצבת הפתחים תלויה בעיקר
בכיוון הפתח ביחס לרוחות השמים, ובמיקום המבנה על כדור הארץ. בישראל פתיחת פתח
לכיוון דרום, או פתח בתקרה מהווים מקור אור משמעותי לאורך כל השנה. פתח לצפון
בישראל נהנה גם הוא מאורה של כיפת הרקיע, אך נכון לרוב שיהיה גדול יותר. ככלל אצבע,
כ-15% שטח זיגוג משטח הרצפה עשוי לספק תוצאות אור מספקות, כאשר הפתחים במרחק של
לא יותר מאשר 4-6 מטרים לעומק החדר.
ב. מניעת אור ישיר וסנוור הם תנאי
הכרחי לחלל נעים ויעיל. האמצעים המקובלים הם רכיבי הצללה חיצוניים ופנימיים, וכן
רכיבי חסימת אור ושיבורו. וילונות ותריסים הם אמצעי נפוץ ויעיל כמענה רחב, אך על
האדריכל לוודא כי השימוש בווילון אינו מחפה על טעויות בתכנון.
2. חללים בהם לאור משמעות סמלית
אלה הם המקומות
האדריכליים המעניינים באמת. כאן מפסל האדריכל את האור על מנת לגבות את הרעיון
החללי וליצור אמירה. תולדות האדריכלות משופעת במאות דוגמאות של מבנים מצוינים,
כולם השכילו לנתב את האור לטובתם. הפנתיאון ברומא עם חלון האוקולוס העליון,
הקתדרלות הגותיות הגדולות עם חלונות הויטראז' והמקדש המצרי בלוקסור עם ההיררכיה של
האור מן החול ועד הקודש, כולם מהווים קטלוג של שימוש באור טבעי להשגת דרמה
אדריכלית.
גם בישראל משופעת
האור דוגמאות נהדרות. אזכיר כאן את המשכן לאמנות עין-חרוד של האדריכל שמואל ביקלס,
היכל הספר במוזיאון ישראל של האדריכל ארמן פיליפ בארטוס ואת מבנה הכניסה החדש לגני
הנדיב בזיכרון יעקב, של האדריכלית עדה כרמי.
האדריכל כפסל של אור
כאשר אני ניגש לתכנון חלל, הצעדים
הראשונים נולדים מהפניית המבנה לשמש. אחרי טיפול בכמות האור הנדרש ומניעת סנוור
ישיר ובוהק, אני חושב על משמעותו הסמלית של האור. בבית מגורים פרטי שתכננתי
לאחרונה, הצבתי חלון מזרחי גדול למדי בפינת המשפחה, שהיא גלריה פתוחה מעל הסלון.
אור הבוקר החודר ממזרח נכנס ישירות אל המקום, ומהווה ברכת השכמה לילדים היוצאים
מהחדרים הסמוכים.
במבנה משרדים שתוכנן עבור הצבא, נקבעה
המבואה כמקום ציבורי מואר משתי חזיתות ומחלונות בתקרה. האור הרב עמד בניגוד
למסדרונות המשרדים המוצלים יותר, והווה נקודת מפגש והתמצאות בבניין כולו.
בקמפוס עבור בעלי צרכים מיוחדים בעיר
אילת, תכננתי בריכה טיפולית הנמצאת תחת הקרקע. פס של אור טבעי מהתקרה מנחה את
הנכנסים למקום, ומוביל היישר אל קיר מרכזי דמוי סלע, שטוף במים ואור רך המגיע
ממעל.
בספרו הנהדר
"בשבח הצללים", מתגעגע הסופר היפני ג'ונאיצ'ירו טאניזקיאל האדריכלות היפנית בטרם עידן החשמל.
כל הבתים וההיכלים כוסו בגג רחב מגן מהגשם וחוסם אור, מה שהוליד תרבות שלימה של
אפלוליות. טאניזקי מתאר את מרק המיסו, עיטורי הזהב על הכלים ואיפור הנשים הלבן
כחלק מתרבות עשירה של שכבות וצללים. תרבות זו כמעט ונכחדה עם שטיפת המקומות באור
הפלורסנט והניאון. העץ הכהה כוסה בשיש לבן, נרות הוחלפו בנורות בוהקות.
ישראל אינה יפן, אך
ניתן בהחלט לשער כיצד יכול אור מקומי לייצר תרבות. האור הישראלי מחוספס וקשה, אך
בטיפול נכון ניתן להפיק ממנו חללים מוארים מאד, ועדיין נעימים ומזמינים. אדריכל
שמתעסק באור יבטיח אדריכלות מודעת, מקומית, מחוללת השראה ובריאות.
הרבה דברים הצלחנו לייצר בכמעט שבעים שנות מדינה, המרחב הציבורי אינו אחד מהם. קל לבקר בכל עיר אירופאית, ולזהות את במהירות את "לב העניינים". מורשת "כיכר העיר" המתועדת מתחילה במחנות הלגיונות הרומיים, ממשיכה אל כיכר הכנסיה של ימי הביניים והרנסנס, ומתקדמת אל הגנים הגדולים הפתוחים לציבור של העת החדשה. לכל עיר כיכר מרכזית, מקום טבעי לכינוס, מקום בו חוגגים את ניצחון קבוצת הכדורגל המקומית, או מתחילים מהפיכה.
בישראל, הגדרת המרחב הציבורי חלשה הרבה יותר. תהיינה הסיבות נעוצות במיעוט המאסה אנושית, היעדר מורשת בנויה או בכל סיבה כלכלית או תרבותית אחרת, המצב בפועל הוא שמעטות הערים בישראל שהצליחו ליצור לב חזק ויציב לאורך זמן. כשאני מסתכל על עיר בישראל, קודם כל אני שואל: "איפה חוגגים עצמאות? היכן מתקיים שבוע הספר? איפה עושים הפגנות?" ולעיתים קרובות מידי התשובה היא שבכל כמה שנים המקום משתנה. ככה הן ערינו, רובן חסרות את השפה התרבותית של מקום ציבורי, כזה המנוהל וממומן על ידי השלטון, אך מיועד לרווחת הציבור.
בשנים האחרונות צמח מודל לטיפול במרחב הציבורי: הפיכתו לפרטי. נשמע כפרדוקס, אך בפועל השיטה מתגלה כמוצלחת למדי בלא מעט פרוייקטים. קחו למשל את "דרך היין" בזכרון יעקב, "מתחם התחנה" לצד נווה צדק, "מתחם שרונה" או "נמל תל אביב" ו-"יריד המזרח". כולם היו שטחים ציבוריים או בבעלות מעורבת, אשר על ידי הכנסת מסחר, תעסוקה ומגורים בתמהיל נכון, הפכו למוקדי משיכה אטרקטיביים לפנאי.
על כיכר אתרים בתל-אביב נכתבו הרים של מאמרי ביקורת. סטודנטים רבים לאדריכלות ניסו להציע פתרונות מרהיבים, רובם נכשלו כישלונות מרהיבים. אפילו עיריית תל אביב יזמה תחרות אדריכלים לפני כמה שנים, אשר בסופה הסתבר כי אף פרוייקט אינו זוכה.
כיכר אתרים היא כנמק גופני, דוקא במקום של רקמה חיה למדי. החיבור בין שדרות בן גוריון, הים ורחוב הירקון הנם פוטנציאל לצמיחה עירונית. המצב הקיים כמובן שלא יכול להמשך, והאלטרנטיבה של "עוד" כיכר ציבורית שונה בדרך זו או אחרת, נידונה מראש לקשיים וכנראה לכישלון.
לכן, החיבור בעירוב שימושים - מגורים, מסחר ושטחי ציבור נראה כפיתרון לא כל כך גרוע.
האם יסתירו הבניינים את הים? "התרוממות" הכיכר מעל גובה הקרקע עושה זאת גם היום. האם לא היה עדיף להשקיע במקום אחר בעיר? מאחר והכסף יגיע ממקורות מימון פרטיים, קשה יהיה לשכנע להרים פרוייקט דומה נניח בשכונת שפירא. האם ככה נראה צדק? כמובן שלא, אך הכוחות הכלכליים מנצחים בתרבות שלנו כמעט כל ערך, וממילא כמעט כל מה שיעשה בעתיד עם הכיכר המקוללת הזו, יהפוך אותה לטובה יותר. איך תראה כיכר אתרים בעתיד? קישור לכתבה מאתר YNET: כיכר אתרים: "חיבור לים או מגרש לעשירים"?
ביקרתי במוזיאון פיקאסו בפאריז. יש למוזיאונים בבירה הצרפתית מסורת של התאמת חלל התצוגה לרוח המוצגים. כך למשל, אמנות העת העתיקה והרנסנס מוצגת בארמון הלובר, מסמליה של העיר בימי הביניים והרנסנס, אמנות המאה ה-19 מוצגת בתחנת הרכבת הישנה דאורסיי, ואמנות מודרנית ועכשוית במבנה פופ-ארט פוסט מודרני, הוא מרכז פומפידו.
ציוריו של פאבלו פיקאסו, אמן מודרני אשר שואב רבות מהאסטטיקה והמסורת של ציור אירופאי עתיק וציור פרימיטיבי, הוצבו במבנה שמשקף בדיוק את רעיון התקופה:
מבנה Hôtel Salé שנבנה באמצע המאה ה-17 כאחוזת מגורים של משפחת סוחרים, שופץ והותאם בשנת 1976 על ידי האדריכל Roland Simounet אשר זכה בתחרות אדריכלים.
ההתאמות שנעשו בפנים הבניין מחוללות קסם נפלא: המבנה כוסה בגבס הלבן המתחייב, אך משאיר חורים והצצות אל היסודות העתיקים. כמו ילד סקרן הלכתי בין האולמות, מתרגש למצוא את חורי ההצצה המסתוריים המגלים בכל פעם טפח אחר של הבניין המקורי. כך עוצבו המדרגות החדשות אשר מאחז יד מאבן מבצבץ מתוך הקיר לצידן, פתחי החלונות עם ספי אבן ישנים המשתרבבים מבעד למחיצת הגבס הבוהקת בלבן וגולת הכותרת: קומת הגג החושפת את קורות העץ של הגלריה העליונה במלוא הדר זקנתה.
לא התאפקתי וקניתי לעצמי את הפליימוביל של דמות אדריכל.
מחוגה, סרגל משולש ושולחן שרטוט בהחלט מאפיינים אדריכלים, אבל כאלה של לפני בערך שלושים שנה. כלים רבים של אדריכלות מתקדמת נמצאים היום בסמארטפון ובטאבלט, ומאפשרים לשלב טכנולוגיות מתקדמות בתכנון אדריכלי מסורתי. הנה הרשימה המומלצת, שנמצאת אצלי תמיד בכיס:
יש חדש תחת השמש
האם תזרח
השמש בחלון שתכננתם? האפליקציה הזו היא אחת החביבות עלי באופן אישי. בהפעלת
האפליקציה באתר הבניה תקבלו את המיקום שלכם על גבי מפה או תצלום אוויר. סביבכם, יופיע
מסלול השמש היומי של היום הנוכחי או כל תאריך אחר שתבחרו. בלחיצה נוספת אפשר להפוך את
מסלול החמה לתלת ממדי, כלומר כזה שמראה לכם היכן השמש בשמיים בזמן שאתם מפנים את
הסמארטפון לכל כיוון שתרצו. אפשר לבדוק אפקטיביות של הצללות, לגלות חלונות
בעייתיים בהם יש שמש ישירה או חלונות שסובלים ממחסור באור טבעי.
בונוס: אפליקציה נוספת בשם WindSeeker, עושה בערך את אותם הדברים, רק לגבי הרוח השלטת באתר התכנון שלכם.
נכון, אל תצפו לתוכנת השרטוט המלאה בטלפון או בטאבלט, אבל מה שיש בגרסה של אוטוקאד לסמארטפון הפתיע גם
אותי. תוכלו לקרוא שרטוטים שקיבלתם במייל, להציג תכניות וסקיצות ללקוח או לקבלנים בשטח ואפילו לשרטט או לערוך באמצעות מספר כלים בסיסיים. אפשר גם להוסיף טקסט או
הערות, ואפילו להדפיס את השרטוט ישר מהמכשיר אל מדפסת תומכת AirPrint.
כמה פעמים רציתם להתחיל תכנון אדריכלי עבור לקוח, אבל נאלצתם להמתין לסיום עבודתו של המודד? האפליקציה הזו עושה את הבלתי יאומן: מודדת ומשרטטת את תכנית הבית או הדירה תוך דקות. כל מה שאתם צריכים זה ללכת ברחבי הבית ולהצמיד את המכשיר לקירות, בתוספת קצת סבלנות בהתחלה.
הנה סרטון המדגים כיצד מודדים עם האפליקציה, וקישור לאתר ההורדה.
לא באמת צריך להסביר למה אדריכלים צריכים סורק. סקיצות, תכניות מוערות, תמונות ומסמכים נכנסים בין מכסה הזכוכית, ובהבלחת אור מהפנטת הופכים למידע דיגיטלי. אז מה החידוש? הסורק הזה, שנמצא בסמארטפון או בטאבלט, מומחה בסריקה מהירה ומדויקת להפליא של כל דבר כמעט. פשוט הניחו אותו מעל הנייר (עדיף על רקע כהה), וכל שאר העבודה נעשית אוטומטית. אפשרויות נוספות: עריכת בהירות וניגודיות, גילוי אוטומטי של שולי המסמך ושיתוף עם DROPBOX ועוד תוכנות נפוצות.
זה נכון שיש שפע אפליקציות בשוק שעושות פעולה דומה, אבל לאחר שבדקתי כמה וכמה, זו בעיני הטובה ביותר.
טוב, זו אפליקציה שהיא ממש בגדר חובה לכל אדריכל. ספר סקיצות קטן עם עיפרון הולכים גם איתי לכל מקום, אבל בעזרת היישום הנפלא הזה תוכלו לצלם כל דבר באתר הבנייה ומיד לכתוב מידות והערות על גבי התצלום. נוח ביותר כשרוצים להזכר במשרד בכל מיני פרטים שראינו בשטח, ואפילו יותר כשרוצים לשלוח הערות, הנחיות ושאלות לקבלנים וספקים.
ניתן כאן אפילו לסדר את התצלומים לפי נושאים ותיקיות, לשלוח למייל או לשתף באפליקציות נפוצות אחרות.
נכון שיש גם גרסאות חינמיות כמעט לכל אחד מהמכשירים שמופיעים כאן, אבל הריכוז במקום אחד נוח ביותר. אז, מתי מדדתם בפעם האחרונה את עוצמת הרעש לקראת תכנון אדריכלי של בית?
יש המון
אפליקציות שדוגמות צבע מתמונה או מהמצלמה, אבל את זו אני אוהב במיוחד. קחו צבע
שאתם אוהבים, וקבלו מיד השראה למניפות מגוונות של צבעים קרובים או משלימים. תוכלו
לבנות ספריה של גוונים שמורים, או להרכיב שילובים מנצחים. צילמתם חלל שאהבתם, ראיתם ציור עם טונאליות מושכת או מצאתם תמונה מעניינת באינטרנט? דוגם הצבע הזה ייקח כל תמונה ויהפוך אותה לסקאלה מעניינת של צבעים, כהשראה לפרוייקט הבא שלכם.
האפליקציה הזו מתיימרת לעשות משהו שתיאורטית נשמע כביר: לאפשר לכם להסתובב באופן וירטואלי סביב
ובתוך המודל שבניתם בסקצ׳אפ, כאשר אתם באתר המתוכנן עצמו. זאת באמצעות מה שנקרא "Augmented Reality", מעין שילוב של המציאות הקיימת עם מציאות מדומה. גם אם בפועל זה עובד, מודה שאישית אני מוצא את האפליקציה כיעילה ביותר להצגת מודלים שבניתם בסקצ'אפ בפני לקוחות או קבלנים בשטח. אם שמרתם את המודל שלכם בתיקייה שיתופית כגון DROPBOX, תוכלו לטעון אותו ישירות לאפליקציה מכל מקום, לסובב, להתקרב ולהפיק מצגת מהירה גם רחוק מהמשרד.
