אדריכל איל יוסינגר לוגו

אדריכל איל יוסינגר לוגו
לוגו איל יוסינגר

06 נובמבר 2016

דת ואדריכלות

דבר אל העצים והאבנים

בראשית היו השמים והארץ. כשאנו בני האדם נכנסנו לתמונה, כלואים בין אדמה לרקיע, ראינו את עצמנו כחלק בלתי נפרד מכל הקיים סביבנו. רוח החיים האנושית לא נבדלה מרוח החיים של השועל, הנשר או העץ. גם לסלעים, להרים ולנהרות יוחס ממד רוחני, נשמה הפועמת ומקשרת בין הדברים. האדם לא ראה את עצמו עליון, או שולט או שונה במיוחד משאר התופעות שסביבו. רוחו הייתה ייחודית, אך שווה במעמדה לרוחות של המים, האש, הצמחים ובעלי החיים. מתוך שווין מעמדות זה, יכול היה האדם לבוא בדין ובדברים עם רוחות אחרות, ולהגיע עמם להסכמות. קבוצת אנשים שבחרה להתיישב במערה מסוימת, יכלה לפנות אל רוח המערה ולבקש ממנה זכות להתגורר בה. האדם פנה אל העצים וביקש שיתנו פרי, פנה אל העננים שיורידו גשם ופנה אל החיות בכדי לזכות בכוחן, זריזותן ואומץ ליבן. הטבע הפך למצפן המוסרי של אבות אבותינו. בטקסי לידה או טקסי חניכה, קיבלו ילדים את סמל הרוח שלהם. רוח זו הייתה הרוח השומרת עליהם, אך גם הרוח שעליהם לכבד ולשמור בעצמם. בעוד חיי האדם היו זמניים, הרוחות נתפסו כנצחיות, וסומלו לעיתים באמצעות סמלי טוטם שבטיים. לאדם ניתנה אפשרות לפנות אל הרוח שלו, להוועץ בה, ולקבל ממנה הנחיות רוחניות כיצד עליו לפעול. רוח זו מזכירה את האלטר-אגו של זיגמונד פרויד, ותפקידה להכווין את המצפון ולהאיר לנו את הדרך.




בתי המגורים של האדם בתרבויות אנימיסטיות (המאמינות בקיומן של רוחות) מהווים המשך ישיר של הטבע. חומרי הבנייה הם מקומיים, מלוקטים ומטופלים בשיטות המכבדות ואינן מכלות את המשאבים הקיימים. שיטת הבנייה מהירה, בדרך כלל יום אחד, מה שמאפשר קורת גג בלילה לאחר יום של הקמה. הבנייה לעיתים עונתית, ולרוב מאפשרת לכל חברי הקבוצה או המשפחה לקחת חלק בהקמת הבית. הצורך לנדוד קיים בתרבויות אנימיסטיות שאינן חקלאיות, ועל כן בתים רבים ניתנים לקיפול או הריסה, והקמה מחדש במהירות במקום אחר. 




מידות הבית נקבעות על ידי רכיביו הטבעיים. בית העשוי מענפי עץ למשל, גודלו כגודל ענף מכופף. בית עשוי אבן בשיטת "3 אבנים" (כמו סטונהנג' שבדרום אנגליה), גודל מפתח הקירות שלו כגודל האבן הגדולה ביותר שניתן להפיק ממחצבה קרובה. גגות עם מרישים מעץ או מבמבוק, מאפשרים מפתח שגודלו תלוי בחוזקו של החומר המקומי.


וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. (ספר בראשית, א', כו)


האדם משנה תפקיד

הדתות האנימיסטיות מתפתחות לדתות אליליות, הדתות האליליות לדתות דואליסטיות (אל טוב ואל רע) ולדתות מונותאיסטיות. כאן, האמינו אבותינו כי לנו בני האדם תפקיד חשוב ומשמעותי יותר משאר חלקי הבריאה. למעשה, היהדות מסבירה כי תפקיד האדם לשלוט ולרדות בבעלי החיים. האמונה היהודית משייכת את הנשמה רק לבני האנוש, וכך קובעת כי מותר האדם מן הבהמה. 

כאשר האדם מצווה לרדות בעולם, ונשמתו הייחודית עולה על כל החי, הצומח והקיים סביבו, זכותו וחובתו להפר את סדרי הבריאה לטובתו. הקרע בין האדם לסביבה כביר. זהו עולם שנוצר כולו עבור האדם, נזר הבריאה, המקבל היתר לעשות בטבע כרצונו. 

הפוטנציאל העצום להרס הסביבה, לא בא למימוש מלא עד שניתנו לאנשים הכלים המתאימים לכך. המהפכה התעשייתית, תולדה מאוחרת של המהפיכה המדעית וכינון מדינות הלאום, סיפקה את הנשק האולטימטיבי בידי החיה שחונכה כי היא פסגת החיים על הארץ. כילוי משאבים, זיהום המים והאוויר, הרס קהילות חקלאיות והכחדת בתי גידול הם רק חלק מהרעות החולות של התיעוש המואץ ברחבי תבל. 




עד המהפיכה התעשייתית, נותרה האדריכלות למגורים קרובה לאדריכלות המסורתית מקדמת דנא. בתים נבנו בעיקר מחומרים מקומיים, הוקמו בידי בני המשפחה או בעזרתם והוגבלו מאד במידותיהם בידי תכונות חומרי הבניה. בתים כאלה יכלו לחזור אל הטבע תוך פגיעה מזערית בסביבה. עץ, אבן וברזל הם חומרים טבעיים, ואפילו שימוש בסיד שרוף או זכוכית לא נראו כמערערים במיוחד את האיזון האקולוגי. 

תחילת המאה ה-20 כבר בישרה שינוי קיצוני. שילוב של טכנולוגיות תעשייתות חדשות לצד גדילה עצומה באוכלוסיה והמעבר לערים הגדולות, הולידו גישות שונות מאד לבניה למגורים.

האדריכלות המודרנית חייבת את ימיה הראשונים לגילוי הבטון המזוין. יתרה מכך, המצאת המסמר המתועש, איפשרה את הקמתן של תבניות העץ לבטון, מאותו הסוג שרואים עד היום כמעט בכל אתר בניה. הבטון ניתק לנצח את הקשר הרגיש בין תכונות החומר הטבעי לבין מידות הבית, ואפשר לבחור דברים אחרים שיהפכו להיות קבועי התכנון. הבחירה הראשונה המזוהה עם אדריכלי המודרניזם - היא האדם.





האדם כקבוע התכנון

העיסוק במידות האדם הפך אובססיבי אצל אדריכלים השייכים לדור המכונה. "הבית הוא מכונת מגורים" קבעה אמירתו המפורסמת של לה-קורבוזיה, ומכאן נובע שהאדם הוא חלק במכונה. מכונות מצטיינות ביעילותן, ועל כן יחידת המגורים צריכה להתאפיין גם היא ביכולות של שכפול, הקטנה למינימום האפשרי ועמידות לאורך זמן. דירות המגורים המכונות unite d'habitation (בפשטות מצרפתית - "יחידת מגורים"), ביטאו את האידיאל המכאני בסביבת מגורים המתאימה לכל פועל.





"אדריכלות ירוקה" - דרך חזרה?

 בתחילת המאה ה-21 מתעורר האדם, עירום כבגן העדן ומביט על חטאיו. המאה שעברה הותירה אדמה מזוהמת וחבוטה, שינויי אקלים קיצוניים, הרס קהילות ותרבויות בנות מאות שנים והכחדת חיים בני מיליונים. התובנה כי אי אפשר להמשיך באותה הדרך מתגבשת לאט במוחם של אנשים וממשלות.

אדריכלות המאה ה-21 מנסה להתמודד עם האתגר הסביבתי. כיום, רובה המוחץ של הבניה למגורים היא בניה מודרניסטית. במובן זה כאילו לא התחלפה לה מאה, והאדריכלים ממשיכים לתכנן בתים "מודרניים", כמו לפני מאה שנים לפחות. יחד עם זאת, לאור רגולציה הנוגעת להתייעלות אנרטית במדינות מסוימות, מוסר פנימי של מתכננים ודרישה גוברת של לקוחות, ממציאים האדריכלים פתרונות חדשים לבעיות ישנות. עדיין, קשה לטעון כי התגבשה שפה קוהרנטית וצלולה של "אדריכלות ירוקה". הבתים נראים כמו בתים מתקופת התעשייה, והם אכן עשויים בחומרים ושיטות של תקופה זו. למרות כל המאמץ לחנך לסביבתיות בריאה ומקיימת, בית המגורים הטיפוסי נשאר בזבזני ובעל חתימה אקולוגית גבוהה ומזיקה.


יתכן כי האדם עדיין כלוא בדתות הישנות, בהן קיימים אלים הבוחרים באדם ומכתירים אותו לשלוט. מתוך ראייה כזו, קשה מאד לחזור לחיים שיוויוניים יותר עם הטבע. תפישות "ניו-אייג'יות" שונות, שהפכו פופולאריות מאד בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20, הביעו כמיהה מסוימת לחיים עם הסביבה ולא כנגדה. ההתקרבות לתרבויות ילידיות, למנהגיהן ולטקסיהן חושפות אנשים רבים לאפשרות של חיים לצד מה שהיה כאן הרבה לפנינו. 

אדריכלות ירוקה אינה רק תכנון הצללה, בידוד תרמי של מעטפת הבית או אוורור באמצעות הרוח. זו תפישת עולם המנסה לגשר על הפער בין אדון הארץ לנתיניו. תפישה המחזירה את האדם היושב על כס המלכות אל קרקע המציאות, ומציעה לו לחיות בשוייון ובאחווה עם מה שמצוי סביבו. זו תפישה בה העץ, האור והאדמה הם שווי ערך לאדם, ורק אם יבוא עימם האחרון בדין ובדברים, יבין את שפתם ואת רוח המקום השורה עליהם, יוכל להכנס בשעריהם, ולחיות לצידם עוד עידנים רבים.

19 יולי 2016

האדריכלים החדשים - כלים פורצי דרך בעיצוב ובתכנון

(מאמר שלי מתוך מגזין The Marker, יולי 2016)

איך משלבים אדריכלות מתקדמת עם חזון אישי וייחודי?

ללכת בבית שטרם נבנה
טכנולוגיית המציאות המדומה מסעירה את העולם. בעזרת סמארטפון ומשקפיים מיוחדות, יכולים היום האדריכל והלקוח לחוות צעידה בתוך מודל של הבית. אדריכלים המיישמים את השיטה הופכים את המזמין לשותף מלא בעשייה האדריכלית. המציאות המדומה ממחישה טוב יותר מכל כלי אחר את התחושות בחלל, ומאפשרות דיון בין הלקוח למתכנן, תוך חוויה ייחודית ומרגשת.

מציאות מדומה - הדמייה פנורמית כהכנה לצפייה במשקפי VR


ביג דאטה של עיצוב
עד לא מזמן, השתמשו האדריכלים במחשב ככלי שרטוט בלבד. באמצעות תוכנות פרמטריות, פותר המחשב בעיות סבוכות, ומציע פתרונות שאיש לא חזה מראש. התוכנה הפרמטרית היא כלי עבודה מתקדם, המאפשר לחבר בין מידע לצורה. אפשר למשל לתכנן צל במרחב ציבורי, כאשר האדריכל מחליט היכן נחוץ צל, והמחשב מציע את הגיאומטריה המתאימה של מערכת ההצללה. אפשר לתכנן עיר שלימה על פי פרמטרים כגון נפח תנועה של הולכי רגל ואפילו מצב רוחם של התושבים. אדריכלות פרמטרית מייצרת שפה עיצובית חדשה ומפתיעה, וכבר היום ניתן לשלב אלמנטים שונים של עיצוב פרמטרי גם בבתים פרטיים ומבנים חדשים.

אדריכלות פרמטרית מייעלת את התכנון ומגדירה שפה עיצובית חדשה


להתחבר לטבע בבית בריא
בית טוב מאזן בין הצורך בהגנה לחיבור לאדמה ולטבע. השאלות הקשות עוסקות בכמות: כמה אור להכניס פנימה ובאילו עונות, איזו רוח כדאי לחסום ואיזו להכניס אל חדרי הבית. האדריכלים החדשים מציבים את הבית בסימולטור אקלימי משוכלל: האדריכל יכול לתכנן תוך איזון אופטימלי בין הפנים לחוץ, ולעשות מקומות עם נוכחות ירוקה ובריאה. השימוש בתוכנות לבניה ירוקה מוליד בית חסכוני בחשמל, נעים לאורך השנה ותורם לבריאות ומצב הרוח של הדיירים. שימוש בחומרים ירוקים מקטין חשיפה לרעלים, מונע תחלואה ומבטיח הקטנה משמעותית בפגיעה בסביבה ובחברה.

תכנון בתים ייחודיים מתוך ראייה מקיימת

הכותב הוא אדריכל, הבעלים של סטודיו לאדריכלות מתקדמת, ירוקה וחברתית. בסטודיו נעשות עבודות בקנה מידה ציבורי עבור הקהילה, וכן עבודות פרטיות ללקוחות המעוניינים בעיצוב אישי וייחודי, תוך שימוש בכלי התכנון המתקדמים ביותר בעולם האדריכלות.

איל יוסינגר, אדריכל      Eyal Yossinger, Architect
אינטרנט: eyalyossinger.com
נייד: 054-6388803
מייל: eyarch2@gmail.com

פייסבוק: "הסקיצה היומית – איל יוסינגר אדריכל"

11 אפריל 2016

היי שלום מלכת האדריכלות הסקסית

בתחילת דרכה היו לאדריכלית זאהה חדיד מעט מאד הזמנות עבודה ולקוחות. את זמנה הפנוי העבירה בעיקר ביצירת עבודות אמנות, ציורים מופשטים החוקרים את השפה העיצובית המתגבשת שלה. 

Beyond Boundaries, Art and Design by Zaha Hadid at Ivorypress Space
ציור ואמנות מופשטת של האמנית זאהה חדיד
Main image
זאהה חדיד כאמנית בתחילת דרכה

תחנת כיבוי אש ויטרה, גרמניה, בתכנון האדריכלית זאהה חדיד

עבודתה התכנונית המשמעותית הראשונה, תחנת כיבוי אש בגרמניה, הנה אדריכלות עם היבט פיסולי משמעותי, המשך ישיר לעבודתה כאמנית. 


זאהה חדיד זכתה להכרה בתקופה קצרה בעולם האדריכלות: תקופתם של אדריכלים-פסלים, המסוגלים, בכוח כשרונם ויכולות ההנדסה המתקדמות להעביר כל צורה מרחבית מן הדימיון אל המציאות. 

בעבודתם של אדריכלים אלה ניתן לראות את תקופת המעבר אל עידן התכנון הממוחשב. לכולם הכשרה בכלים מסורתיים וידניים, אשר קיבלו פתאום דחיפה אדירה מן היכולות שחולל השטף הדיגיטלי. 


איצטדיון אל-וקרה בקטאר, הדמיית מחשב
מרכז תרבות, באקו, אזרבייז'אן

עבודותיה של זאהה חדיד היוו השראה למיליוני בני אדם, אך בצידם גם נמתחה לא מעט ביקורת. האם איכותו של בניין נמדדת בצורתו הפיסולית? האם מותר וראוי לתכנן מבנים זרים לחלוטין לסביבתם, רק כי הטכנולוגיה מאפשרת?
בישראל אנו מכירים את הביקורת נגד גשר המיתרים בירושלים של האדריכל סנטיאגו קלטרווה, או את ההתנגדות למרכז הסובלנות של האדריכל פראנק גרי. מבנים כאלה, שהנם פסל ציבורי המשנה את פניה של העיר והסביבה, עשויים להוות תופעה חולפת. 


''
גשר המיתרים, ירושלים, האדריכל הספרדי סאנטיאגו קאלאטרווה

במקומם, עוסקת היום האדריכלות פחות בצורה, ויותר בפונקציה. לצד יכולת לבנות כמעט כל דבר העולה על הדימיון, חוזרים אדריכלים לגלות אחריות כלפי הסביבה, הקהילה והמרחב הציבורי. למבנים חדשים טובים יש אסתטיקה נפלאה, אך כזו הנגזרת מתוך אמת תכנונית כלשהיא כגון התייחסות לאקלים המקומי, התייחסות לקהילה או לשימושיו הפרגמטיים של המבנה. 

איני רואה פסול בצורניות גרידא, על האדריכלות לחולל השראה ולפאר את תקוותיו של האדם לא פחות מאשר לענות על צרכיו המעשיים. יחד עם זאת, מבנה טוב בעיני הוא כזה שצורתו הנה חלק מראייה כוללת של המבנה הפיזי והתפקוד. 

האדריכלית זאהה חדיד נפטרה החודש, והותירה אחריה מורשת מפוארת של מבנים חלומיים ואפופי סימני שאלה. האם יש להמשיך ולתכנן פסלים דיגיטליים בקנה מידה של בניינים, רק כי אפשר? האם האחריות לקיימות, לכלכלה ולעיר העכשווית, יחד עם מגמות מעניינות כעיצוב בתוכנות פרמטריות יולידו שפה תכנונית חדשה?
ז״ל זאהה חדיד, ותודה שהראית מה אפשר.



Zaha Hadid: 'The world is not a rectangle.'
האדריכלית זאהה חדיד ז"ל

20 ינואר 2016

10 המושגים שכל בונה בית חייב להכיר


בנית בית עבור רבים הנה המפגש הראשון עם עולם האדריכלות, התכנון והבנייה, ולרבים ישנן שאלות: מה ההבדל בין אדריכל למהנדס? בשביל מה צריך "היתר בניה" ומהם היתרונות של "בניה ירוקה"? בפוסט זה, ריכזתי עבורכם עשרה מושגים בסיסיים, אשר כל מי שבונה את ביתו חייב להכיר.

שימוש מועיל ומהנה!





1. גרמושקה
גיליון נייר ארוך, עליו מודפס סט התכניות הדרושות לקבלת היתר בנייה.
בגרמושקה מוצג המבנה מכל עבריו, לרבות תכניות של הקומות וחתכים (חתכים=מעין תכנית ניצבת לקרקע המציגה את ממד הגובה). כן מצורפת טבלת שטחים ושימושים של המבנה, מידע אודות שימוש בזכויות הבנייה במגרש,
תכנון המרחב המוגן ועוד.
אגב, המילה ״גרמושקה״ הושאלה מהשפה הרוסית, ופירושה ״אקורדיון״. השם התקבל הודות לסט התכניות המקופל קיפולים רבים כמו אקורדיון ארוך.

גרמושקה




2. היתר בניה
אישור חוקי להקמת מבנה. האישור ניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה, האחראית על האזור הספציפי בו נמצא המגרש ויוקם הפרויקט. אישור בנייה ניתן לאחר הגשת בקשה להיתר, הכוללת תכנון של המבנה ופיתוח השטח, בדגש על חזיתות הבית וחלוקת השטחים.
את הבקשה להיתר מגיש בעל מקצוע כאדריכל, בשם הבעלים. הבקשה מועברת לבדיקה על ידי בודקי תכניות של הרשות המקומית, ובמידה ועומדת בתנאי הסף שנקבעו בתב״ע ובתקנות המקומיות, עוברת לאישור על ידי הועדה המקומית. הליך זה נמשך לרוב מספר חודשים (4-6 חודשים במרבית הרשויות), ובסופו ניתן היתר בניה, או סירוב.
הערות לתכנית או סירוב נשלחות במכתב אל מגיש הבקשה והבעלים, וניתן לרוב לשנות או לתקן את הסעיפים הטעונים עדכון.

3. תב"ע
ראשי תיבות של ״תכנית בנין עיר״, התב״ע היא אוסף כללים והנחיות באשר לתכנון והפיתוח הפיזי של המרחב הבנוי. לכל יישוב תב״ע משלו, שהיא נגזרת של תכנית המתאר המחוזית והארצית. תב״ע מורכבת משני מסמכים עיקריים: שרטוט צבעוני, ותקנון כתוב. לעיתים ישנו גם מסמך הנקרא ״נספח בינוי״, שהוא פירוט המתייחס לשכונה או אזור בעלי הנחיות מיוחדות.
איזה מידע רלוונטי יש בתב״ע?
לקראת החלטה על רכישת מגרש חדש, כדאי לעיין בתב״ע המקומית הרלוונטית אליכם (ניתן לעיין בתבעו"ת באתר משרד הפנים או בפנייה ישירות לרשות התכנון המקומית). מן התב״ע תוכלו ללמוד מה עתיד להיבנות באזורכם, ומהם זכויות הבניה שלכם במגרש. נתונים כגון זכות למרתף, חניות מקורות, פרגולות ועוד מוגדרים בנספחי התב״ע שלכם. נתונים כגון אזורים פתוחים וירוקים, אזורי פיתוח מסחר או תעסוקה בקרבתכם עשויים בהחלט להשפיע על ההחלטות שלכם.
4. טופס 4 ותעודת גמר בניה
לקראת סיום הבניה, בעל ההיתר יכול להגיש בקשה לחיבור המבנה לחשמל, מים וטלפון. בקשה זו תיבדק על ידי מהנדס הועדה המקומית, ותאושר במידה והמבנה ראוי למגורים או לשימוש שאליו נועד. לעיתים, מתקבל טופס זה (המכונה "טופס 4")  ללא השלמה של עבודות שונות, כגון פיתוח, חניות וכיוב׳, בכפוף להתחייבות המבקש להשלמתן של העבודות הנדרשות. לאחר גמר העבודות כולן ובכפוף לבדיקת מהנדס הועדה, תנופק למבנה ״תעודת גמר״.

5. תיק מידע
לפני הגשת בקשה להיתר בניה, על המבקש לפנות למחלקת ההנדסה של רשות התכנון המקומית ולבקש ״תיק מידע״. תיק המידע כולל את כלל ההנחיות התכנוניות החלות על המגרש. תיק המידע הנו נגזרת של התב״ע, וכן עשוי לכלול הנחיות נוספות הניתנות על ידי רשויות כגון רשות שדות התעופה, רשות העתיקות, כיבוי אש ועוד.
הבקשה לתיק מידע נעשית באמצעות טופס שניתן בעל רשות תכנון, או באמצעות האינטרנט ברשויות שהחלו לפעול תחת השירות של ״ממשל זמין״. פקידי הועדה מכינים את תיק המידע, אשר יונפק תוך 30 יום מתאריך הבקשה.
ברוב המקרים, מי שיטפל בבקשה לתיק מידע יהיה האדריכל שלכם.




6. אדריכל
המתכנן הראשי של המבנה, מוביל את תהליך הבנייה משלב החלומות והצרכים ועד להגשמה בחומר. אדריכל מופקד על שדות ידע נרחבים, מנושאים טכניים כשיטות בנייה, אינסטלציה וחשמל, ועד נושאים פסיכולוגיים, חברתיים, אמנותיים וכלכליים.
האדריכל יסייע לכם לגבש תמונת צרכים מפורטת (פרוגרמה), ויציג לכם חלופות תכנון באמצעות שרטוטים ומודלים ממוחשבים. את התכנון הרצוי יהפוך האדריכל לבקשה להיתר, ולאחר קבלת ההיתר לסט תכניות בנייה עבור הקבלנים השונים.
האדריכל מנחה ומוביל את צוות היועצים לתכנון. במקרה של בית פרטי, היועצים המתחייבים הם קונסטרוקטור ומהנדס אינסטלציה, אך לא מן הנמנע לשכור יועצים נוספים כמתכנן גן ונוף, יועץ בניה ירוקה, עורך הדמיות מחשב, יועץ אזעקות, בית חכם ועוד.





אדריכל

7. קונסטרוקטור
מתכנן שלד המבנה. תפקידו בקצרה- לוודא כי המבנה המתוכנן יעמוד ולא יקרוס. זאת מתוך התאמה לתקנים שונים הקשורים לסוג הבטון, כמות הברזל, ממדים של עמודים, רצפות, גגות ועוד. קונסטרוקטור הוא מהנדס או הנדסאי בניין, שהוסמך לתכנן ולחתום על היתרי בנייה. בישראל, מרבית הקונסטרוקטורים יודעים לתכנן שלד בטון, שהוא הנפוץ מבין שיטות הבנייה. יחד עם זאת, שלד המבנה יכול להיות עשוי גם מפלדה, פלדה דקת דופן או אפילו עץ. קיימות גם שיטות בנייה מסורתיות ונפוצות פחות כבנייה באבן או בנייה בבוץ / אדמה נגוחה ועוד. במבנים כאלה, מומלץ לשכור את שירותיו של קונסטרוקטור שמכיר ומוסמך לתכנן בשיטה הרלוונטית.
8. קו מגרש / קו בנין
המגרש שבבעלותכם תחום בקו המגרש, קו תכנוני תיאורטי שתפקידו להציג את הגבול של מגרשים. קו מגרש מגדיר היכן מסתיים המגרש שלכם, ומתחיל מגרשו של השכן, שטח ציבורי, קצה השכונה, מדרכה ציבורית וכיו"ב׳.
אף שהמגרש כולו יכול להיות רשום על שמכם, את הבית מותר להקים בשטח קטן מזה, הנקרא ״קווי בניין״. קווי הבניין נועדו בכדי לאפשר מרחק נעים בין חזיתות של שני בתים שכנים. על מנת שלא תפתחו חלון היישר לתוך ביתו של השכן או להיפך, נקבעו בישראל קווי בניין בצדי המבנה של 4 מטרים.
9. זכויות בניה
זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבנוי המותר במגרש. זכויות בנייה מוצגות כאחוזים משטח המגרש הכללי, כך שאם לדוגמא בבעלותכם מגרש של 500 מ״ר וזכויות הבניה הן 50%, מותר לכם לבנות בשטח של 250 מ״ר.
כמובן שאין לחרוג מקווי הבניין או ממספר הקומות והגובה הכללי המותר בתב״ע.




10. בניה ירוקה
המושג "בניה ירוקה" מתייחס לשלל פעולות תכנון ובנייה, התואמות השקפת עולם של שיפור הבריאות, הנוחות וההגנה על משאבי הטבע והסביבה. בניה ירוקה מתחילה בתכנון אדריכלי נכון, המתחשב בתנאי האקלים הספציפיים, לרבות משטר הרוחות, אחוזי הלחות, כיווני המגרש ביחס לשמיים, כמות וסוגי המשקעים ועוד. בבנייה ירוקה עושים שימוש בחומרי בנייה בעלי השפעה מזיקה נמוכה הן לאדם והן לסביבה. נמנעים מחומרים תעשייתיים בעלי פוטנציאל רעיל, ומקפידים על מוצרים ממקור אחראי.
בניית בית בבנייה ירוקה מאפשרת חיסכון של כ-30% מעלויות האנרגיה לחימום וקירור בשנה, מבטיחה בית מואר באור טבעי מפוזר ונעים, וסביבה נוחה יותר מבחינה תרמית, אקוסטית ובריאותית.
עלות הבנייה הירוקה הנה כ-10%-15% יותר מבנייה רגילה, אך פעולות תכנוניות פשוטות (כגון הפנייה נכונה של הבית והחלונות) יכולות לשפר משמעותית את המגורים ללא תוספת עלויות כלל.
משהו לא ברור? יש לכם שאלה, רעיון או תוספת? מוזמנים לכתוב לי כעת.