אדריכל איל יוסינגר לוגו

אדריכל איל יוסינגר לוגו
לוגו איל יוסינגר

08 אוקטובר 2015

כיכר אתרים בתל אביב: האמנם לבן הזה פיללנו?

הרבה דברים הצלחנו לייצר בכמעט שבעים שנות מדינה, המרחב הציבורי אינו אחד מהם. קל לבקר בכל עיר אירופאית, ולזהות את במהירות את "לב העניינים". 
מורשת "כיכר העיר" המתועדת מתחילה במחנות הלגיונות הרומיים, ממשיכה אל כיכר הכנסיה של ימי הביניים והרנסנס, ומתקדמת אל הגנים הגדולים הפתוחים לציבור של העת החדשה. לכל עיר כיכר מרכזית, מקום טבעי לכינוס, מקום בו חוגגים את ניצחון קבוצת הכדורגל המקומית, או מתחילים מהפיכה. 

בישראל, הגדרת המרחב הציבורי חלשה הרבה יותר. תהיינה הסיבות נעוצות במיעוט המאסה אנושית, היעדר מורשת בנויה או בכל סיבה כלכלית או תרבותית אחרת, המצב בפועל הוא שמעטות הערים בישראל שהצליחו ליצור לב חזק ויציב לאורך זמן. 
כשאני מסתכל על עיר בישראל, קודם כל אני שואל: "איפה חוגגים עצמאות? היכן מתקיים שבוע הספר? איפה עושים הפגנות?" ולעיתים קרובות מידי התשובה היא שבכל כמה שנים המקום משתנה.
ככה הן ערינו, רובן חסרות את השפה התרבותית של מקום ציבורי, כזה המנוהל וממומן על ידי השלטון, אך מיועד לרווחת הציבור. 

בשנים האחרונות צמח מודל לטיפול במרחב הציבורי: הפיכתו לפרטי. נשמע כפרדוקס, אך בפועל השיטה מתגלה כמוצלחת למדי בלא מעט פרוייקטים. קחו למשל את "דרך היין" בזכרון יעקב, "מתחם התחנה" לצד נווה צדק, "מתחם שרונה" או "נמל תל אביב" ו-"יריד המזרח". כולם היו שטחים ציבוריים או בבעלות מעורבת, אשר על ידי הכנסת מסחר, תעסוקה ומגורים בתמהיל נכון, הפכו למוקדי משיכה אטרקטיביים לפנאי.

על כיכר אתרים בתל-אביב נכתבו הרים של מאמרי ביקורת. סטודנטים רבים לאדריכלות ניסו להציע פתרונות מרהיבים, רובם נכשלו כישלונות מרהיבים. אפילו עיריית תל אביב יזמה תחרות אדריכלים לפני כמה שנים, אשר בסופה הסתבר כי אף פרוייקט אינו זוכה. 

כיכר אתרים היא כנמק גופני, דוקא במקום של רקמה חיה למדי. החיבור בין שדרות בן גוריון, הים ורחוב הירקון הנם פוטנציאל לצמיחה עירונית. המצב הקיים כמובן שלא יכול להמשך, והאלטרנטיבה של "עוד" כיכר ציבורית שונה בדרך זו או אחרת, נידונה מראש לקשיים וכנראה לכישלון.

לכן, החיבור בעירוב שימושים - מגורים, מסחר ושטחי ציבור נראה כפיתרון לא כל כך גרוע.

האם יסתירו הבניינים את הים? "התרוממות" הכיכר מעל גובה הקרקע עושה זאת גם היום. האם לא היה עדיף להשקיע במקום אחר בעיר? מאחר והכסף יגיע ממקורות מימון פרטיים, קשה יהיה לשכנע להרים פרוייקט דומה נניח בשכונת שפירא. האם ככה נראה צדק? כמובן שלא, אך הכוחות הכלכליים מנצחים בתרבות שלנו כמעט כל ערך, וממילא כמעט כל מה שיעשה בעתיד עם הכיכר המקוללת הזו, יהפוך אותה לטובה יותר. 
איך תראה כיכר אתרים בעתיד?
קישור לכתבה מאתר YNET: כיכר אתרים: "חיבור לים או מגרש לעשירים"?


כיכר אתרים - מבט על

כיכר אתרים  - רחבה ציבורית

מועדון הקולסאום המיתולוגי בכיכר אתרים
כיכר אתרים - מבט מצפון לדרום

מפת תל אביב
מקור התמונות: ויקיפדיה בעברית.