הכניסו פנימה את האור

עייפות, חוסר ריכוז ואפילו דיכאון יכולים להגרם משימוש שגוי באור טבעי. אדריכלים טובים מוטרדים מן האור, רגישים אליו ואף מתכננים באמצעותו חללים. הנה כמה תובנות בנושא אור טבעי, לרגל חג האור.

ברגע בו הומצאה נורת החשמל, התחיל הקרע בין הבניין לשמיים. תחליף האור המלאכותי איפשר לבנות מבנים וחללים אוטיסטיים לשמש, ההולכים ושוכחים את חוקיהם הבסיסיים של בנאי העבר. חללים עמוקים מידי לחדירת קרני השמש, פתיחת חלונות ללא רגישות לכיוון החזית או התעלמות מהצורך בצל הן רק חלק מהתחלואות של הבנייה העכשווית. הסתמכות חוזרת על אור חשמלי, נגיש וקבוע הולידה תופעות כמו משרדים ללא חלונות, קומות ענק של ישיבה משותפת ומרכזי מסחר שטופי אור בוהק ביום ובלילה. 

 

למה אור טבעי?

במשך מיליוני שנות אבולוציה נערכו התאמות בין האור לחיים. מחזור האור היומי והשנתי, גווני היממה והעונות, תהליכים ביוכימיים כייצור ויטמין D ופוטוסינתזה, מחזורי השינה והערות, כולם המשך של מחול בלתי פוסק בין השמש לחיים שעל הארץ. 

בשנים האחרונות חל עניין גובר באור הטבעי והשלכותיו על האדם. מחקרים רבים מצביעים על שיפור במצב הרוח, שיפור בהישגים בלימודים, הבראה אצל חולים והגברת התפוקה בעבודה אצל אנשים שנחשפים לאור טבעי באופן קבוע במהלך היום. מאידך, תופעות מסוכנות כדיכאון נמצאו קשורות למחסור באור לאורך זמן, וסוגים מסוימים של גידולים סרטניים נמצאו קשורים לשינוי שגרת המאורות, כמו למשל חשיפה לאור במהלך השינה בלילה.

נורות החשמל אינן יכולות להתחרות בשלל האיכויות הקיימות באור השמש. מורכבות האור על גווניו והשתנותו המתמדת ביום ובשנה, עדיין לא חוקו במלואם על ידי שום מכשיר מעשה האדם.

ההשפעות הפסיכולוגיות, הכימיות והקוגניטיביות של האור על גופנו קוראות לכל אדריכל לתכנן מקומות ומבנים בהם לאור הטבעי השפעה מבוקרת, מחושבת ומשמעותית.

איך מתכננים אור?

האור הוא חומר אדריכלי, ועבורי מהווה בסיס לכל תכנון. על אף התקנים הקשורים בעוצמת האור הנדרשת בכל סוג של חדר או חלל, העיסוק באור הוא עיסוק אמנותי הרבה יותר מאשר תחום מדעי. לתכנן עם האור זה קצת כמו בישול - יש לדעת את העקרונות, אך ההבדל בין תבשיל שגרתי למעדן טמון בהכרח בכישרונו של הטבח.

כל חלל אדריכלי הוא מלכודת אור. קודם אנחנו חוסמים את כניסתו באמצעות קירות וקומות, ואז פותחים פתחים דרכם הוא יכול להיכנס. מיקום הפתחים, צורתם, צורת החלל, צבעים וטקסטורות, כולם חלק מקביעת התנהגות האור בתוך החדר.

 תכנון באור טבעי - מתכון לאדריכל המודע

ראשית כל עלינו להחליט מה משמעות האור בחלל המתוכנן. האם זהו אור לצורך עבודה ולימוד, או אור בעל משמעות סמלית אחרת? בחדרים בהם נדרש אור חזק וקבוע, הגישה התכנונית כוללת שני שלבים:

1. חללים בהם נדרש אור חזק וקבוע

א. הצבת חלונות ופתחים מספיקים בהתאם לחזית

ב. מניעת אור ישיר וסנוור

א. הצבת הפתחים תלויה בעיקר בכיוון הפתח ביחס לרוחות השמים, ובמיקום המבנה על כדור הארץ. בישראל פתיחת פתח לכיוון דרום, או פתח בתקרה מהווים מקור אור משמעותי לאורך כל השנה. פתח לצפון בישראל נהנה גם הוא מאורה של כיפת הרקיע, אך נכון לרוב שיהיה גדול יותר. ככלל אצבע, כ-15% שטח זיגוג משטח הרצפה עשוי לספק תוצאות אור מספקות, כאשר הפתחים במרחק של לא יותר מאשר 4-6 מטרים לעומק החדר.

ב. מניעת אור ישיר וסנוור הם תנאי הכרחי לחלל נעים ויעיל. האמצעים המקובלים הם רכיבי הצללה חיצוניים ופנימיים, וכן רכיבי חסימת אור ושיבורו. וילונות ותריסים הם אמצעי נפוץ ויעיל כמענה רחב, אך על האדריכל לוודא כי השימוש בווילון אינו מחפה על טעויות בתכנון.

 2. חללים בהם לאור משמעות סמלית

אלה הם המקומות האדריכליים המעניינים באמת. כאן מפסל האדריכל את האור על מנת לגבות את הרעיון החללי וליצור אמירה. תולדות האדריכלות משופעת במאות דוגמאות של מבנים מצוינים, כולם השכילו לנתב את האור לטובתם. הפנתיאון ברומא עם חלון האוקולוס העליון, הקתדרלות הגותיות הגדולות עם חלונות הויטראז' והמקדש המצרי בלוקסור עם ההיררכיה של האור מן החול ועד הקודש, כולם מהווים קטלוג של שימוש באור טבעי להשגת דרמה אדריכלית.

גם בישראל משופעת האור דוגמאות נהדרות. אזכיר כאן את המשכן לאמנות עין-חרוד של האדריכל שמואל ביקלס, היכל הספר במוזיאון ישראל של האדריכל ארמן פיליפ בארטוס ואת מבנה הכניסה החדש לגני הנדיב בזיכרון יעקב, של האדריכלית עדה כרמי.

האדריכל כפסל של אור

כאשר אני ניגש לתכנון חלל, הצעדים הראשונים נולדים מהפניית המבנה לשמש. אחרי טיפול בכמות האור הנדרש ומניעת סנוור ישיר ובוהק, אני חושב על משמעותו הסמלית של האור. בבית מגורים פרטי שתכננתי לאחרונה, הצבתי חלון מזרחי גדול למדי בפינת המשפחה, שהיא גלריה פתוחה מעל הסלון. אור הבוקר החודר ממזרח נכנס ישירות אל המקום, ומהווה ברכת השכמה לילדים היוצאים מהחדרים הסמוכים.

במבנה משרדים שתוכנן עבור הצבא, נקבעה המבואה כמקום ציבורי מואר משתי חזיתות ומחלונות בתקרה. האור הרב עמד בניגוד למסדרונות המשרדים המוצלים יותר, והווה נקודת מפגש והתמצאות בבניין כולו.

בקמפוס עבור בעלי צרכים מיוחדים בעיר אילת, תכננתי בריכה טיפולית הנמצאת תחת הקרקע. פס של אור טבעי מהתקרה מנחה את הנכנסים למקום, ומוביל היישר אל קיר מרכזי דמוי סלע, שטוף במים ואור רך המגיע ממעל.

בספרו הנהדר "בשבח הצללים", מתגעגע הסופר היפני ג'ונאיצ'ירו טאניזקי אל האדריכלות היפנית בטרם עידן החשמל. כל הבתים וההיכלים כוסו בגג רחב מגן מהגשם וחוסם אור, מה שהוליד תרבות שלימה של אפלוליות. טאניזקי מתאר את מרק המיסו, עיטורי הזהב על הכלים ואיפור הנשים הלבן כחלק מתרבות עשירה של שכבות וצללים. תרבות זו כמעט ונכחדה עם שטיפת המקומות באור הפלורסנט והניאון. העץ הכהה כוסה בשיש לבן, נרות הוחלפו בנורות בוהקות.

ישראל אינה יפן, אך ניתן בהחלט לשער כיצד יכול אור מקומי לייצר תרבות. האור הישראלי מחוספס וקשה, אך בטיפול נכון ניתן להפיק ממנו חללים מוארים מאד, ועדיין נעימים ומזמינים. אדריכל שמתעסק באור יבטיח אדריכלות מודעת, מקומית, מחוללת השראה ובריאות.

חג אורים שמח!

הדמיית אור טבעי בבית מגורים 

הדמיית אור טבעי בבית מגורים - סקלת צבעים

סרטון הדמיית אור טבעי בחלל

אדריכלות טובה מתחילה בפרטים

ביקרתי במוזיאון פיקאסו בפאריז. יש למוזיאונים בבירה הצרפתית מסורת של התאמת חלל התצוגה לרוח המוצגים. כך למשל, אמנות העת העתיקה והרנסנס מוצגת בארמון הלובר, מסמליה של העיר בימי הביניים והרנסנס, אמנות המאה ה-19 מוצגת בתחנת הרכבת הישנה דאורסיי, ואמנות מודרנית ועכשוית במבנה פופ-ארט פוסט מודרני, הוא מרכז פומפידו.

ציוריו של פאבלו פיקאסו, אמן מודרני אשר שואב רבות מהאסטטיקה והמסורת של ציור אירופאי עתיק וציור פרימיטיבי, הוצבו במבנה שמשקף בדיוק את רעיון התקופה:

מבנה Hôtel Salé שנבנה באמצע המאה ה-17 כאחוזת מגורים של משפחת סוחרים, שופץ והותאם בשנת 1976 על ידי האדריכל Roland Simounet אשר זכה בתחרות אדריכלים.

ההתאמות שנעשו בפנים הבניין מחוללות קסם נפלא: המבנה כוסה בגבס הלבן המתחייב, אך משאיר חורים והצצות אל היסודות העתיקים. כמו ילד סקרן הלכתי בין האולמות, מתרגש למצוא את חורי ההצצה המסתוריים המגלים בכל פעם טפח אחר של הבניין המקורי. כך עוצבו המדרגות החדשות אשר מאחז יד מאבן מבצבץ מתוך הקיר לצידן, פתחי החלונות עם ספי אבן ישנים המשתרבבים מבעד למחיצת הגבס הבוהקת בלבן וגולת הכותרת: קומת הגג החושפת את קורות העץ של הגלריה העליונה במלוא הדר זקנתה. 

מוזמנים להצצה מצולמת מהביקור.

פתח אור מבוקר לצד עמודי עץ ישנים

גג הגלריה העליונה הושאר חשוף

אדריכלות של פרטים בישן ובחדש

המוזיאון כמוצג בפני עצמו

אדריכלות מתאימה את עצמה לקיים

דואט לעץ מזדקן וברזל

פתחי הצצה אל העבר

מאחז יד עתיק ומדרגות חדשות

פיסול באור 

איך מתכננים באדריכלות מתקדמת?

היום אציג פרויקט מחקרי קצר באדריכלות מתקדמת ובנייה ירוקה. הרעיון הוא לקשור בין גודל חלונותיו של בניין לבין כמות האור הטבעי העשויה לחדור דרכם. באופן תאורטי, הדבר עשוי לסייע לשליטה בכמות האור בבניין כך שתהיה אחידה בממוצע מכל החלונות ובכל החזיתות. 

תקציר שלבי העבודה
א. בניית מודל של מגדל עגול בסביבה עירונית פשוטה. 
ב. עיטוף המודל ברשת נקודות המתארות את מרכזי החלונות המתוכננים.
ג. חישוב קרני השמש הפוגעות בכל נקודה במהלך שנה שלמה - תוך הפקת וקטור ממוצע.
(הוקטור מתאר את כיוון פגיעת השמש ואת עצמת האור הממוצעת בחתך שנתי).
ה. המרת הנתונים הוקטוריים לגודל החלונות בהתאמה למיקומם.
(גודל החלונות משתנה כמובן בהתאם לחזית הבניין, ובהתאם לחסימת קרני השמש מבנינים סמוכים).
ו. העברת המודל שיצא לתכנת רינדור.

תוכנות בשימוש: Rhino3d, Grasshopper, LadyBug, Hoopsnake, 3dsMax.

*בצפייה בסרטון ניתן להפעיל כתוביות הסבר.

הכל אור (לקראת אדריכלות רגשית חלק III)

פוסט זה הנו השלישי בסדרת פוסטים בנושא "אדריכלות רגשית".

הפוסט הקודם עסק בנושא צורת הבית והשפעתה על התחושות והרגשות שלנו.

בפוסט זה נעסוק באור והשפעתו על התכנון האדריכלי הרגשי.

האור הוא מחומרי הגלם הבסיסיים של האדריכלות. מה מהאור אני חוסם ומה מכניס פנימה, הן מהשאלות הראשונות המנחות אותי בכל תכנון אדריכלי. השפעתו המיטיבה של אור יום על מצב רוחנו ובריאותנו ידועה ממחקרים רבים ועדיין, לעיתים קרובות אין אנו משכילים ליהנות באופן מלא מן האור העומד לרשותנו. 

הנתון המכריע בהתייחס לאור הוא הפניית חלונות הבית הראשיים ביחס לרוחות השמיים. נתון זה לא ישתנה לעולם, ועל כן בחירת בית או הפנייתו בהתאם לשמש הם הצעד הראשון והחשוב היותר בכל הנוגע לתכנון מונחה אור ומונחה אקלים. 

לאן פותחים חלון בישראל?

חלון והפנייה לשמש

רבות מדובר בבניה ירוקה על החיסכון בחשמל אשר ניתן להפיק מדירה מוארת בשעות הערב, ולכן בישראל ובחצי הכדור הצפוני ממליצים על חזית הפונה לדרום / דרום מערב כחסכונית בחשמל. יתרון ממשי לחזית דרומית יש בעונת החורף, בה השמש החודרת פנימה מחממת את הבית ומקטינה משמעותית את הצורך בחימום חשמלי יקר. אין לחשוש מהתחממות יתר בקיץ, שכן שמש דרומית מגיעה בזווית גבוהה בשמים, כזו אשר ניתן לחסום באמצעים פשוטים (סוכך קבוע, תריסים או פרגולה) ולמנוע משמש לא רצויה לחדור פנימה.

חזיתות המערב והמזרח הן אתגר מורכב יותר. השמש מבקרת בהן זמן קצר בשעות היום, וקרניה ישרות ומסנוורות. חסימת שמש מערבית או מזרחית נעשית באמצעי הצללה אנכיים, שהם נדירים ומורכבים יותר לביצוע.

האחרונה היא חזית הצפון, כיוון בו השמש לא מבקרת לעולם. מסיבה זו, בית שחלונותיו צפוניים יהיה בהכרח חשוך יותר, קר יותר וידרש יותר חשמל בכדי להאירו ולחממו.

על אור וזכרונות ילדות

אור ועומק של חלל

יש לזכור שכל האמור לעיל נכון כשפועלים לאור עקרונות האקלים והבניה הירוקה. יחד עם זאת, ישנם שיקולים נוספים אשר מנחים את התכנון, ובהם ההשפעה הרגשית שיש לאור על דיירי הבית. אנשים שונים מעדיפים אור בעל תכונות שונות, לעיתים קרובות בהתאמה למקום שבו גדלו והרגישו הכי בבית בעברם. ישנם אנשים אשר אור בין הערביים גורם להם לדכדוך, או דווקא נרתעים מאור הזריחה המסנוור. אנשים מסוימים מוצאים את האפלוליות של דירה צפונית כנעימה יותר מדירה המוארת באור חזק.

מנסיוני אנשים נמשכים לאור הדומה לזה שהכירו בילדותם, או בבתים בהם הרגישו נוחות והגנה. אדם שגדל בבית ובו אור דרומי למשל, עשוי לחפש את אותן האיכויות של אור גם בביתו החדש.

כמה נורות צריך בשביל להאיר חדר?

תכונותיו של האור

אל האור הטבעי בבית, הצטרף מתחילת המאה הקודמת אור החשמל, ובכוחו לתרום ולשפר את תחושותינו בבית. השינוי המהותי ביותר בין תאורת הנר / אששית לתאורה החשמלית היא עיקרון הקביעות - מעתה אין צורך לנייד מקור אור מחדר אל חדר, אלא אפשר להסתמך על מקורות אור קבועים בחלל.

תאורה מלאכותית נכונה מתוכננת בשכבות. אור ממקור יחיד ובצבע אחיד עשוי לשטח את החלל ולהתעלם מהפרטים והמורכבות שלו. בניית האור בחדר משלושה גופי תאורה ויותר, מאפשרת משחק ויזואלי של עומק, מורכבות ועניין. כל אלה מחדדים מאד את חווית החלל וההנאה ממנו. ניתן למשל להאיר בתאורת תקרה, ולגבות אותה בגופי תאורה צמודי קיר ומנורות עומדות. אזורי עניין כגון ספריה, תמונה או אוסף יכולים לקבל דגש על ידי תאורה ממוקדת או פסל אור מקומי.

נורות שונות וגופי תאורה שונים משפיעים על גוון האור, פיזורו ועוצמתו. המלצתי היא לכלול סוגי אור שונים בכל חלל, וכך להתאים את החדר למצבי שהייה שונים. אור לבן, אחיד וחזק יתאים לעבודה וריכוז, בעוד אור צהבהב ומעומעם מתאים למצבים של הרגעות ומנוחה. שילוב תאורה מפוזרת ותאורה ממוקדת בחלל מאפשרת הדגשת אזורים וחפצים שאנו רוצים להבליט. 

נורות PL ("נורות חסכוניות") הנפוצות היום מאד אינן כוללות אפשרות לעמעם ("דימר") חשמלי, ולכן מומלץ לכלול בחדר גם גוף תאורה חלש יותר עומד או צמוד קיר. גוף תאורה זה יופעל בשעות הערב ולקראת השינה.

אור, רגש והשעון הביולוגי

אור מתאר חלל אדריכלי

התאורה החשמלית אינה תואמת את הביולוגיה האנושית. בני אדם התפתחו במשך מליוני שנים תחת אור החמה, וגופנו מורגל למהלכי היום והלילה. אורות החשמל מפריעים לשינה הטבעית שלנו, ועשויים בייחוד להשפיע על שנתם של ילדים. לאחרונה נמצא קשר ספציפי שלילי בין אור כחול לבין איכות השינה ואורכה. 

על מנת לעודד את התהליכים הטבעיים המרחשים בגוף לקראת שינה (למשל ויסות הורמון המלטונין האחראי על תחושת עייפות), אני ממליץ להחשיך את הבית בהדרגה לקראת שעת השינה. אור מעומעם בגוונים צהובים-חמים בשעה-שעתיים שלפני השינה, יאותת לגוף להפריש הורמונים המכינים את המוח לשנת הלילה. 

האור הוא שחקן ראשי בדרמה המתרחשת בחלל. מצב הרוח שלנו, מצבנו הבריאותי והרגשי מושפעים השפעה ניכרת מן האור הטבעי והמלאכותי אשר מאיר את ביתינו. אדריכלות רגשית מחייבת הבנה עמוקה בתכונותיו של האור, גישה אשר תוליד תכנון מודע ורגיש למשאב זה. 

הצילומים המצורפים הם צילומים שלי מרחבי העולם, ומראים כיצד יכול אור טבעי לתאר חלל. 

אור טבעי ואדריכלות