אדריכל דיגיטאלי בעולם ויזואלי

היי כולם,

שמעתם מילים כמו ״גראסהופר״, ״תכנון פרמטרי״, ״אדריכלות דיגיטאלית״ ולא היה לכם מושג במה מדובר?

לאחר שנים שאני מרצה ופועל בתחום התכנון בעזרת מחשב, שמח לחלוק עמכם כמה מהתובנות אודות החידושים האחרונים בתחום. 

את הפוסט הפעם מארח אתר האדריכלות:

www.saf.co.il

מוזמנים לקרוא (בלחיצה על הקישור) ולחלוק רשמים. 

המשך שבוע מעולה :)

העולם שמתחת לעולם

"אתה מבין? מה שאני מתכנן, זה לעבור ולחיות מתחת לאדמה. חשבתי למשל על תעלות הניקוז של לונדון...עשרות ומאות קילומטרים של מנהרות ניקוז וביוב. כעת, אחרי הגשמים, המים בהם מתוקים ונקיים לחלוטין..."

(מתוך: מלחמת העולמות, ה.ג. וולס, תרגום א.י)


מחירי הנדל"ן, צפיפות, מלחמות ואקלים קיצוני הן כמה סיבות לבנות מתחת לאדמה. המרחב התת קרקעי זר ומסתורי, אך עדיין נוגס נפח ההולך ותופח במהירות, עד ששום אדריכל לא יכול להתעלם ממנו.

כולם מכירים את מגיפת הערים הגדולות -המנהטניזם - ויודעים כי השמים נכבשו זה מכבר על ידי מגדלים. כעת יותר מאי פעם, ניתנת תשומת לב דוקא למקומות הסמויים מן העין. זו ההתרחבות מטה, אל תוך האדמה, שיח ישן אשר חוזר להיות רלוונטי היום יותר מתמיד. 

  
די להביט במפות הרכבת התחתית של לונדון, פאריז או ברלין, בכדי להווכח בגודלן ומורכבותן של ערים תת קרקעיות. בחלקן מתאפשרת צעידה רגלית של עשרות קילומטרים ממקום למקום ללא דריכה על פני האדמה. 

מונטריאול, קנדה, היא דוגמא לבניה חפורה באדמה. שם, כמענה למזג האוויר הסוער והקר הקימו הקנדים מרחב עירוני אדיר ממדים, מצוי כולו מתחת לקרקע. בעיר התחתית של מונטריאול Montreal  Underground City, ניתן לטייל בין מלונות, בתי מגורים, מרכזי קניות, בנקים, מוזיאונים ואוניברסיטאות בשטח של למעלה מ-12 ק"מ רבוע. 

העיר התת קרקעית במרכז מונטריאול, קנדה

הרשת הסמויה מן העין

לא כל המבנים החפורים מתוכננים כמרחב ציבורי או מערכת תנועה. תחת כל עיר מודרנית על פני כדור הארץ פרושה רשת סבוכה של מנהרות, בורות ואולמות חפורים. זו העיר שמתחת לעיר, רשת תשתיות המים, הביוב והמערכות הנמצאת תמיד תחת רגלינו. קל לנו לשכוח מקומות אלה, בעיקר מכיוון שרובנו לא חשופים אליהם בדרך כלל, אך בערים רבות מדובר במבנים אדירים הכוללים תעלות רחבות עטופות בבטון, בורות עמוקים וקילומטרים של צינורות מסתעפים הנפגשים בחדרים ואולמות תת קרקעיים.

הלסינקי, בירת פינלנד, הכריזה זה מכבר על מפעל בניה אדיר תחת רחובותיה. העיר שמתחת לעיר, תכלול בעתיד כבישים, מגרשי ספורט, מפעלי ייצור ומרכזי מידע ואנרגיה. האסטרטגיה על פי ראש העיר הפיני, היא הכנסת "כל מה שלא צריך לראות" אל מתחת לאדמה. כך מועברים מפעלים פולטי זיהום, כבישים ומגרשי חניה אל מתחת לשטח נדלנ"י יקר. רווח נוסף מהשיטה, מתקבל כאשר מנצלים המתכננים בפינלנד את האולמות הקרירים לשמירה על הטמפרטורה הרצויה של שרתי מחשוב, פעולה אשר ללא הקירור הטבעי, הייתה זוללת משאבי חשמל רבים.
בדומה, גם אמסטרדם, הולנד, מבקשת לקבל את פני המאה העשרים ואחת עם שכבה תת קרקעית משל עצמה. באחת המדינות הצפופות בעולם מבחינת נפש למ"ר, מבקשים ההולנדים להוריד חלק ניכר ממגרשי החניה, הכבישים ומוקדי הציבור אל מתחת לעיר הקיימת. תאריך היעד להשלמת התכנית הוא 2020.
עוד בנושא אפשר למצוא בכתבה של CNN אודות בנייה תת קרקעית בהלסינקי, ובמאמר על העיר התת קרקעית של אמסטרדם.
אפילו תל-אביב יפו מתהדרת בעיר תחתית משל עצמה, כפי שניתן לראות בסרטון ששודר בערוץ 2: העיר התחתית של תל-אביב.

הכניסות לעולם התת קרקעי של תל-אביב מסתתרות מאחורי לוחות מודעות תמימים, ומובילות לפירים ומנהרות העוברים תחת רחובות העיר. בעיר התחתית עוברות מערכות חשמל, תקשורת, מים וביוב. יש האומרים כי רשת המנהרות המסועפת מתחברת אף למנהרות מערכת הבטחון שמתחת לקריה. מה שבטוח, הוא שאי אפשר לחפור לעומק בעיר ללא הפסקה ללא בדיקה ותיאום הנדסי מדוקדק. תפקיד הבדיקה לוודא, שלא פוגעים באחד מעורקי העיר הפועמים מתחת לאדמה.
בבנית מרכז רבין בצפון תל-אביב, התמודדו המתכננים עם תחנת חשמל היסטורית תת-קרקעית, שהוכנה בשנות החמישים לשעת חירום. חלק מהבונקר הוסתר על ידי המבנה החדש, וישנם אף תכנונים שונים לעשות בתחנת הכוח הישנה שימוש באגף עתידי של מרכז רבין. 

הבונקר שנחשף בזמן הקמת מרכז רבין בתל-אביב

עמוק יותר, ירוק יותר

תחום הבנייה הירוקה מעורר עניין מחודש בשיטות בנייה מסורתיות, המותאמות לאקלים המקומי. מבנים חפורים ידועים כאסטרטגיה להתגוננות מפני מזג אוויר קיצוני. שינויי הקור והחום מעל פני האדמה ממוזגים על ידי המסה התרמית של האדמה, דבר המשפר את הנוחות האקלימית סביב שעות היממה כולה. 

יישום אחר המנצל את החום האגור בקרקע, הנו מערכת מיזוג גיאו-תרמית. מערכות אלה מבוססות על המיזוג הטבעי הנוצר בבטן האדמה, והפרש הטמפרטורות בין האוויר לאדמה. באמצעות מערכת חפורה של צינורות הולכה, ניתן להניע בסירקולציה נוזל שיתחמם או יתקרר בהתאם לצורך. את הנוזל משלבים במערכות לפליטת אוויר הממזג את החלל הבנוי מעל האדמה.

בנייה מסורתית מודעת אקלים בטוניסיה

מלחמת חפירות

לאדריכלות חפורה קשר ברור עם מלחמות, מבני מקלט ומבנים צבאיים.  

מערות שימשו מקדמת דנא כמסתור ומקלט. בישראל מוכרות מערכות המסתור של בר-כוכבא, אותן ניתן לבקר היום למשל בבית-גוברין, או במערות לוזית. 

מערות בית גוברין

בונקרים, מקלטים ומתקנים תת קרקעיים הפכו חלק בלתי נפרד מן המערך הצבאי של כל מדינה החל מהמאה העשרים. בתקופת מלחה"ע ה-II עשו תושבי לונדון שימוש נרחב בתשתית הרכבת התחתית כאמצעי מקלט והסתרה מפני תקיפות ה"בליץ" הנאציות. בתקופת המלחמה הקרה, נפוצו שמועות על ערים תת קרקעיות סודיות ומבוצרות, שנועדו לאכלס ממשלות ותושבים נבחרים בשעת חירום. מבנים אדירים אלה, תוכננו לעמוד בפני כל סוג של מתקפה, לרבות מתקפה גרעינית, ולאפשר לתושביהן לחיות בתוכן שנים רבות ללא מגע עם פני השטח. ניתן לקבל הצצה למערך זה בסרטון שהופץ ברשת אודות הבונקרים הסודיים של ארה"ב.

תושבי לונדון מסתתרים ברכבת התחתית בזמן הפצצה

בעשור האחרון נחשפנו לצורה נוספת של מנהרות מלחמתיות, מנהרות החדירה והתקיפה של ארגוני הטרור ובראשם ה"חמאס". מלחמת חפירות זו, מתאפשרת הודות למשאב האנושי הזול השבוי בידי התוקפים, ונחישותם להשקיע משאבים בלתי מידתיים בשכלול יכולת הפגיעה שלהם בישראל ותושביה. לא מן הנמנע שנשק חפירות זה, יוביל לשינוי בתפיסת הממד התת קרקעי של הלחימה בשטח בנוי, ימריץ טכנולוגיות הקשורות בניטור וגילוי חפירות ולבסוף יסייע בתגליות מדעיות ואזרחיות חשובות הקשורות במשאבים תת קרקעיים. 

פיר כניסה למנהרת טרור שנחפרה מעזה לישראל. מקור: דובר צה"ל

העיר התת קרקעית דרינקויו שבקפדוקיה, טורקיה, היא אחת הדוגמאות ההיסטוריות המאלפות לבנייה מתחת לאדמה. העיר, שבנייתה החלה בשנת 700 לספה"נ, נבנתה כמקלט המוני היכול לאכלס עד עשרים אלף איש. העיר בבטן האדמה כללה מחסני מזון, אזורי ייצור לשמן, יין, וכן פירי אוורור אנכיים. לעיר 8 קומות ועומקה 85 מטרים, וממנה תעלות באורך כמה קילומטרים המחברות אותה עם ערים דומות נוספות.

מפת תיירים לעיר התת קרקעית של קפדוקיה

העתיד בבור

ה. ג' וולס בספרו ״מלחמת העולמות״ משנת 1898, (זה אותו האיש שניבא למשל את ויקיפדיה, כשמונים שנה לפני האינטרנט), מתאר כיצד, רגע לפני שמוכחדת האנושות כולה בידי חוצנים ממאדים, חושב איש אחד, חייל לשעבר, על מפלט בטוח בעיר תת קרקעית מתקדמת ואדירה. בעיר החדשה, שמבוססת על מערכת הביוב של לונדון, יוכלו בני האדם לחיות שנים רבות בטרם יתחמשו ויצאו מחדש למאבק בפולשים. לעיר החדשה שלו, יוכלו להכנס רק אנשים נבחרים התורמים לחברה, ובכך חזונו של האיש הופך לחזון אידאליסטי פאשיסטי, המזכיר בצורה מצמררת משטרים שעוד יצוצו כמה עשרות שנים לאחר כתיבת הסיפור.  

גם סדרת סרטי ״מטריקס״ מתארת את העיר ״ציון״, מפלטם הסודי של בני האדם הנלחמים ברובוטים תבוניים חסרי רחמים, כעיר מתקדמת החצובה עמוק בלב כדור הארץ. 

מטריקס: העיר "ציון" בבטן האדמה

מערים היסטוריות למדע בדיוני, התווך התת קרקעי היה וימשיך להיות ממלכה אדריכלית מסתורית ומסקרנת. טכנולוגיות חדשות מאפשרות היום לחפור עמוק יותר ולספק תנאי מחיה טובים מתחת לפני הקרקע, אך העקרון ההיסטורי נשמר: מגורים מתחת לאדמה ישארו תמיד כחלופה אנרכיסטית, אליטיסטית ומרהיבה, כזו המאתגרת את גבולות הביולוגיה האנושית ומציעה מקומות מפלט מפגעי האקלים, מן הצפיפות הגוברת ומסכנות שיוצר האדם בעצמו. 

שר הטבעות: ביתם הנטוש של הגמדים בתוככי הר "מוריה" 

מה אפשר ללמוד מדטרויט

אחוזת פאר ב-1000$? פארקים ציבוריים בחינם לתושבים? בפוסט הזה אשתף אתכם בסיפור המדהים והמצמרר אודות נפילת העיר דטרויט , מישיגן, ארה"ב.

אולי זהו אחד השקרים הגדולים של הקפיטליזם, המסתיר רקבון תחת מעטה של זוהר והצלחה. אולי סיפורה של דטרויט היא סיפורה של ארה"ב כולה, מעצמה מזדקנת המנושלת אט-אט מכס ההגמוניה העולמית שלה, ואולי דטרויט היא עוד פרק שנועד ללמדנו כי ללא אמון בין בני אדם שום מערכת של שיתוף פעולה לא תצליח להתקיים לאורך זמן. כך או כך, דטרויט הפכה היום לשממה, עיי חורבות ושטחי פרא. (או שמא, כר ניסויים נרחב, חלל פנוי לכניסתם של רעיונות חדשים?)

עיר עם מנוע 

דטרויט הייתה העיר הרביעית בגודלה בארה״ב של אמריקה, והעשירה שבהן. העיר הייתה סמל לשגשוג וצמיחה, מובילת התעשייה האמריקאית המפוארת במחצית הראשונה של המאה העשרים. כאן חולל הנרי פורד את מהפכת "מכונית לכל פועל", וכאן הומצאה שיטת "הסרט הנע" אשר שינתה את פני התעשייה העולמית. הבטחת שכר של 5 דולרים ליום עבודה מקוצר הובילה להגירה אדירה אל תוך העיר. מאות אלפי מכוניות מתוצרת קרייזלר ומכוניות הקאדילאק המפוארות של ג'נרל מוטורס נפלטו מקוי הייצור המקומיים, והושטו על פני נהר דטרויט למיצרי סנט. לורנס, בדרכם לשאר היבשת והעולם. בעקבות המפעלים המשגשגים הגיעו המשקיעים והתושבים, ובשנת 1950 נרשם שיא של כשני מליון תושבים במפקד האוכלוסין המקומי (לא כולל את תושבי הפרברים הסמוכים). 

לגאוותה של העיר התווספה גם תרומתה לצבא האמריקאי: במלחמת העולם השניה הוסבו מפעלים רבים לסדנאות לייצור מנועים ומטוסים, והעיר כונתה "המגן של הדמוקרטיה".

בסוף שנות החמישים של המאה העשרים הסתיימה האופוריה. הגירה שלילית בממדים נרחבים הכתה בעיר בגלים, ותוך חמישה עשורים הצטמקה העיר בלא פחות מחמישים אחוזים, כאשר בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת בלבד (2000-2013) נטשו את דטרויט רבע מתושביה.

דטרויט רבתי (מקור Google Earth)

נהר דטרויט (מקור Google Earth)

קריסתה של עיר

אולי זו צמיחת שוק הרכבים מתוצרת יפן, אסיה ואירופה, אולי עלויות הייצור הנוסקות או שמא סדרה של שחיתויות בהנהגת העיר לצד אלימות בין-גזעית, איש לא יכול להצביע בוודאות על סיבת הכשלון המפואר. כיום הפכו מכרות הזהב של העיר למבוך מנהרות עקרות וחסרות מוצא, בעת שפשיעה אדירת ממדים, הצתות בתים ורצח מתבצעים כמעט מידי יום.

הנוטשים את העיר, בעיקר אנשי המעמד הגבוה והבינוני הסתלקו אל הפרברים ואל ערים אחרות, נמלטים כבורחים מפני שואה גרעינית מתקרבת. למעשה, חלקים נרחבים מן העיר כיום מזכירים באופן מבהיל אזורי אסון אחרים בעולם אשר ננטשו בן לילה בידי תושביהם. כפי שבעיירה צ׳רנוביל, אשר נפגעה מאסון תחנת הגרעין הרוסית נותרו שכונות רפאים ריקות מאדם, כך בדטרויט, ללא כל תאונת כור או פעולה מלחמתית אפשר למצוא היום בתי חולים, בתי ספר, כנסיות ומלונות אדירי קומות נטושים לחלוטין, נכנעים אט אט לפגעי הזמן וצמחי הפרא. 

עיר התעשייה בימים טובים יותר

מפעלי רכב נטושים כיום

בשנת 2013 הגיעה העיר לשפל הגדול בתולדותיה עד כה, כאשר הכריזה דטרויט על פשיטת רגל בסכום אגדי של 20 מילארד דולר (לשם השוואה: כחמישית מהתקציב השנתי של מדינת ישראל כולה באותה השנה). זו פשיטת הרגל העירונית הגדולה בהיסטוריה של ארה״ב, ובעקבותיה מונתה בדטרויט מועצת חירום עם סמכויות פעולה נרחבות. 

כיום נותרו בעיר נכסים אדירי ממדים חסרי כל ערך כלכלי. אדמות ריקות רבות עומדות שוממות ולהן אין כל ערך בשוק הנדל״ן. במערכת כלכלית שבה האמון הוא המטבע היקר ביותר, נושלה עיר התעשייה המסורתית מכל נכסיה.

מספיק להריץ חיפוש תמונות בגוגל ולכתוב DETROIT (לחצו על הקישור) בכדי להבין את חומרת המצב כיום.

נכון ליום פרסום הפוסט, אתם אמורים לקבל משהו כזה:

חיפוש תמונות בגוגל: תוצאות מובילות למילה "DETROIT"

חפשו Detroit#  באינסטגרם. ככה זה נראה

למכירה פומבית: עיר.

בתים ואחוזות רבות פאר, חלקם מסוגננים באדריכלות ניאו-גותית וניאו-קלאסית נותרו שוממים וריקים כטירות המתפוררות של אימפריות שזנחו את הקולוניות שלהן מאחור. אחוזות רפאים אלה, על מגדלי הצריח המחודדים, ששת חדרי השינה והבריכה המפוארת בחצר נמסרים היום תמורת הפקדה סמלית של 1000$ לכל דורש, ובתנאי שיתחייב בפני העירייה לשפצן תוך זמן סביר.

אחוזות פאר למסירה במחיר 1000$, לא כולל שיפוץ (מקור: עיריית דטרויט)

מיזם נוסף של עיריית דטרויט הוא מסירת גנים ציבוריים לתושבים. מי שחפץ בכך, מוזמן למלא טופס ולציין את הגן שהוא בוחר לאמץ לעצמו. גן זה יקרא על שמו, ובעליו החדשים רשאי לעשות בו כרצונו, כל עוד ישאר פתוח לציבור. זאת, בתמורה לפעולה הפשוטה של כיסוח העשב הפראי אחת לשבועיים.

"אמץ פארק", אחת מתכניות השיקום הרבות של עיריית דטרויט (מקור: עיריית דטרויט)  

אולי זהו אחד השקרים הגדולים של הקפיטליזם, המסתיר רקבון תחת מעטה של זוהר והצלחה. אולי סיפורה של דטרויט היא סיפורה של ארה"ב כולה, מעצמה מזדקנת המנושלת אט-אט מכס ההגמוניה העולמית שלה, ואולי דטרויט היא עוד פרק שנועד ללמדנו כי ללא אמון בין בני אדם שום מערכת של שיתוף פעולה לא תצליח להתקיים לאורך זמן. כך או כך, דטרויט הפכה היום לעיי חורבות ושטחי בר. (או שמא, כר ניסויים נרחב, חלל פנוי לכניסתם של רעיונות חדשים?)

תכנון עיר בקריסה

בעוד הדיון האדריכלי במאה הקודמת עסק רבות בצמיחה עירונית, דטרויט הנה אחת הדוגמאות למצב ההפוך. עיר גדולה, שצמחה לפי הרעיון  שבו ייצור תעשייתי=צמיחה, מוצאת עצמה מתרוקנת מתושבים המותירים אחריהם ממלכה של תשתיות חסרות תועלת. 

בהיבט של תכנון עירוני, אפשר היום לשאול את השאלה: כיצד מכווצים עיר?
אפשרות נוספת כמובן היא החייאה מחדש. מה ניתן למלא בחורים שנותרו לאחר הנטישה?

כאתגר מחקרי-מחשבתי אקח מספר פתרונות אפשריים, ואציג אותם כאן בבלוג בפוסטים עתידיים. אנסה לעסוק בין השאר בכמה מרעיונות תכנון עירוני אלה:

1. לחלק את העיר לבעלויות פרטיות, לאפשר יזמה פרטית ובעלות על משק מקומי.
2. להכניס אל העיר קהילות אלטרנטיביות: קהילות אקולוגיות, פרמאקאלצ'ר, רוחניות או         בעלות תפישה כלכלית שונה, שינצלו את העלויות הזולות להגשמת חזונותיהם.
3.  ג'נטריפיקציה: להכניס אל העיר דם צעיר של אמנים, מוזיקאים וסטודנטים.
4.  מיתוג מחדש של העיר, שימוש במדיה לבניית חזון קולקטיבי חדש לדטרויט.
5.  הפחתת מיסוי על חברות שיבחרו להשתכן בעיר ובכך לעורר את התעסוקה המקומית.
6. עיר שהיא כר פיתוח לרעיונות העתיד: קיום דואלי / מבוזר, קיום סייברקינטי, מניפולציות גנטיות, צורות חיים חדשות ועוד.

ולסיום, כמה תמונות מהאינסטגראם, מותה של עיר:

לשעבר תיאטרון עירוני, היום מגרש חניה

אדריכלות נהרסת ללא מושיע

כנסיה נטושה בדטרויט

אחוזת רפאים נטושה

הצתת בתים ב"ליל השטן" שהפך מסורת עירונית

עיר נטושה

כנסיה שכונתית עזובה

שמחה עד הגג (לקראת אדריכלות רגשית חלק V)

פוסט זה הנו החמישי בסדרה אודות "אדריכלות רגשית".
הפוסט הקודם עסק .בקשר בין אדריכלות לטבע והשפעת הטבע על הרגש בחלל.
בפוסט זה אעסוק בגובה התקרה בבית.

יתרונותיה של התקרה הגבוהה

האם תקרה גבוהה עדיפה תמיד? מה השפעתו של גובה התקרה על המרחב?  הנה כמה מילים על גובה התקרה בבית הנכון רגשית.

התחושה בחלל מושפעת דרמטית מגובה התקרה. דמיינו עצמכם בבתי תחילת המאה בירושלים, תל-אביב או חיפה, לעומת דירות הקבלן של העשורים האחרונים. אמנם הבתים של היום מכילים לרוב פחות עמודים מאלה של תחילת המאה בישראל וחלונותיהם לעיתים גדולים יותר, אך התקרות אשר נמתחו לגבהים של עד 3.5 מטרים בבתים הישנים, מסתפקות היום בהפרש מהרצפה של 2.75 בלבד, בממוצע.
הבדל זה, של 60-70 סנטימטרים בגובה התקרה, מוליד הבדל עצום באוירה המתקבלת בבית.

קצת היסטוריה

אדריכלי המקדשים במצריים העתיקה וכן במקדש שלמה המלך ידעו היטב כיצד משפיע גובה החלל על רוח האדם, ותכננו את ההיכלים בהיררכיה יורדת: מהמקום הציבורי ביותר בעל התקרה הגבוהה ביותר, ועד לקודש הקודשים הפרטי, בו תקרה נמוכה מאד.

תקרת הקתדרלה בזיליקת סנט פטרוס - הותיקן

הקתדרלות באירופה מתהדרות בתקרה עצומה שהיא ביטוי ליכולות הטכנולוגיות ולקוטנו של האדם אל מול האל, בעוד תאי עבודה נזיריים נותרו תמיד בחללים נמוכים וקטנים. 

ארמונות מלכי אירופה, כדוגמאת ארמון ורסאי נהנו מתקרות גבוהות במיוחד שהגיעו לעיתים לגובה 12 מטרים. בכדי להעצים אף יותר את תחושת הגובה, התפתחה מסורת של ציורי תקרה דמוית עננים ושמים בכנסיות רבות באדריכלות הבארוק. יתרונות נוספים של תקרות עצומות אלה כוללים החדרת אור טבעי מחלונות גבוהים, וכן הצמדת מראות לקירות ולתקרה בכדי להעצים עוד את ממדי החלל.

אז למה תקרה גבוהה?

לתקרה גבוהה מספר יתרונות חשובים.

א. נוחות אקלימית
תקרה גבוהה מתאימה במיוחד לאזורי אקלים חמים. אוויר חם עולה מטבעו למעלה, ומשאיר את איזור הרצפה קריר יותר בימי הקיץ החמים. בחלל גבוה נפח האויר גדול יותר משמעותית, דבר המאפשר איכות אויר טובה יותר עקב התחלופה הרבה. יתרון נוסף הוא האור, תקרה גבוהה מאפשרת חלונות גבוהים, דבר ההופך את החדר כולו למואר יותר באור טבעי ונעים לשהייה.

ב. אקוסטיקה
גלי קול, דיבור ורעשים מתפזרים בחלל החדר, פוגעים בעצמים ובקירות ומוחזרים אלינו. חללים גבוהים מאפשרים פיזור רב יותר של גלי הקול וספיגתו ביותר עצמים בולמים כגון רהיטים, שטיחים, תקרות אקוסטיות וכיוב'.
כאשר הקירות חשופים, עלול להתפתח הדהוד בלתי רצוי, ועל כן חשוב לשלב תקרה גבוהה עם בידוד או חומרים בולמי קול ורעש.

ג. תחושה ואווירה
מחקרים קושרים בין גובה התקרה להשראה. חלל גבוה מעודד חשיבה מופשטת וחופשית יותר, ולכן אמנים יעדיפו סטודיו גבוה לעבוד בו על יצירותיהם. לעבודה מדויקת ומחושבת לעומת זאת, מומלצת תקרה נמוכה. 

כיצד לעצב אשליה של תקרה גבוהה יותר?

גם אם קיבלתם תקרה סטנדרטית מהקבלן שגובהה הנו 2.70-2.75 ס"מ, ניתן עדיין ליצור אשליה של תקרה גבוהה באמצעות צבע, מרקם ותאורה. הצבע המומלץ למטרה זו הנו הלבן, בהתאם לכלל האומר כי צבעים בהירים "מרחיקים" ואילו צבעים כהים "מקרבים" את האובייקטים אלינו. כדאי להפריד בין צבע הרצפה לצבע התקרה ובכך להמנע מתחושת המשכיות המקטינה את החלל. צביעת פס מפריד במפגש התקרה עם הקירות עשוי לתרום לתחושת הניתוק של התקרה ובכך לאשליית הגובה. דרך נוספת ליצור אשליית גובה היא עיגול המפגש בין הקיר לתקרה. בשיטה זו נעשה שימוש רחב במטוסים וברכבות למשל, בכדי לתת תחושה של גובה בחלל הדחוק.

ומה לגבי תקרה נמוכה?

גם לתקרה נמוכה יתרונות שכדאי להכיר.
בהתאם למידות האדם אין להנמיך תקרה למטה מגובה שני מטרים וארבעים (240 ס״מ).  לעומת זאת, יצירת קרבה משפחתית ואינטימיות תושג דווקא תחת קירוי נמוך. הנמכה מקומית מעל פינות ישיבה, פינות אוכל וחדר ההורים יכולה לחזק את תחושות הקרבה, וכן לסייע במשימות המצריכות דיוק וריכוז.

 לא רק הנמכת הגבס המוכרת תסייע בהקטנת תחושת החלל. אפשר לתלות גופי תאורה נמוכים, להשתמש בקורות עץ או פלדה ולקשט את הקירות בתמונות נמוכות. הארת התקרה נותנת תחושה שהיא גבוהה יותר ממה שהיא באמת, בעוד תקרה חשוכה נתפשת כיותר קרובה. 

לסיכום: נמוך או גבוה?

משחק של שניים-שלושה גבהי תקרה יכול לעורר רגשות שונים מאד בחלל. מקום ציבורי ומזמין יהנה מתקרה גבוהה, כמו גם חללי יצירה ומשחק. לעומתם, חללים אינטימיים יותר או כאלה המצריכים קרבה וריכוז ירוויחו דוקא מהנמכה של התקרה ומהתחושה העוטפת של מקום מצופף.
אזכיר כי בישראל חישובי השטחים מתייחסים תמיד לשטח הרצפה, בעוד אין "תשלום" על נפח חדר גדול יותר הנישא לגובה. כדאי לאדריכלים לנצל יתרון זה, בעיקר במבואות ומקומות ציבוריים, ולהרוויח חללים גדולים ללא החסרתם מתקציב השטחים הכולל.


ולבסוף, שתי דוגמאות מעיצובים אדריכליים שלי המדגימות עבודה עם תקרה בגובה משתנה.

חתך במבנה תפילה, ובו מבחר חללים המוגדרים גם על ידי גבהי התקרה (תכנון: איל יוסינגר)

חלל לימוד מתוכנן ובו אזור פתוח לשמיים, אזור בקירוי גבוה ואיזור בקירוי נמוך (תכנון: איל יוסינגר)

געגועים בירוק (לקראת אדריכלות רגשית חלק IV)

פוסט זה הנו הרביעי בסדרה אודות "אדריכלות רגשית".
הפוסט הקודם עסק בחשיבות האור לתכנון הבית הנכון רגשית.
בפוסט זה אעסוק בקשר עם הטבע ויתרונותיו בתכנון האדריכלי הרגשי.

מוח טבעי בסביבה מתועשת

בנפש האדם טבוע געגוע אל הטבע הבתולי. שלושה וחצי מיליוני שנים התפתח האדם בנוף בראשיתי, גן עדן אבוד שהושפע אך מעט ממעשיהם של אנשים. מרגע אימוץ החקלאות, ובטח מאז מהפיכת התעשייה נושאים בני האדם כיסופים אל הנופים, מקורות המים ובעלי החיים אשר הולכים ונעדרים מחיינו. ניתן לאמר שהמוח שלנו חי בסביבה עירונית-תעשייתית, אבל מותאם אל חיי הטבע. 

בסוף המאה העשרים תבע ההיסטוריון האמריקני תיאודור רוסזק את המונח "אקו-פסיכולוגיה" (Ecopsychology), אשר מתאר את מערכת היחסים בין האדם וסביבות טבעיות. 

ברוח זו נטען בשנת 2005 בספרו של הסופר האמריקני ריצ'ארד לוב, "אחרון הילדים ביער", כי הילדים של היום סובלים ממחסור חמור במגע עם סביבות טבעיות, דבר שלטענתו עשוי לתרום להפרעות קוגנטיביות ורגשיות שונות בהן הפרעות קשב וריכוז. 

עיצוב הבית והקשר לטבע 

הכנסת הטבע אל תוך בתינו יכולה לשפר את הממד הרגשי בחלל. אפרט כמה רעיונות שניתן לשקול בבואנו לעצב ולתכנן את הבית הנכון רגשית.

נוף והשפעתו על התכנון האדריכלי

א.      חלון אל הנוף

      מחקרים רבים נערכו אודות השפעת נוף טבעי על השוהים בחדר. מחקרים נערכו במוסדות ציבור כבתי חולים, בתי הבראה ומוסדות לימוד, ובהם עלה שוב ושוב קשר מיטיב בחדרים עם נוף לעומת מקומות שהנוף נעדר מהם. חולים מבריאים מהר יותר ומדוכאים פחות כשטבע נשקף מחדרם, תלמידים מצליחים יותר במבחני שפה ומתמטיקה כשבחוץ ישנם עצים ולא מגרשי חניה ודיירים נוטים להתגרש פחות כשחלונות ביתם פונים לפארק ולא לקיר בניין שכן. מחקר אחד אף מצא שחשיפה לצבע ירוק מעודדת יצירתיות.

‏ב.       חיית הבית 

      משחר ההיסטוריה חיו בני האדם בקרבת בעלי חיים אחרים. עדויות היסטוריות מלמדות כי ביות בעלי החיים החל לפני כעשרת אלפים שנה לפחות, עת צורפו כלבים, חתולים, עיזים וחזירים אל משפחות האדם. רק במאה האחרונה חל מהפך, בו הוצאו החיות מתוך הבית, לעיתים מסיבות של היגיינה, פנאי או צורך. חשוב לזכור, כי המצב של לחיות עם בעל חיים מבוית הנו המצב הנפוץ יותר על פני ההיסטוריה האנושית. הכנסת חיה הביתה לא רק משפרת את האיזון הרגשי של כלל בני הבית, אלא גם תורמת לביטחון העצמי של ילדים, לשיפור הדימוי העצמי ולפיתוח תחושת האחריות בהם.

‏ג.      עציץ בחלון

      צמחי בית הם שיטה נפוצה לבניית טבע גמדי בבתינו. צמחים כלוונדר בחדר השינה מוסיפים צבע וריח, בעוד בחדר הרחצה אפשר להנות מאלווורה אשר צומחת גם באור מועט ומספקת מאגר קבוע של חומר הזנה טבעי לעור הגוף. קקטוס הפורח ימים בודדים בשנה וכן הנבטת זרעים הן דרכים מצוינות לעודד אחריות של ילדים ועניין משפחתי סביב התפתחותם של צמחים. נבטים מסוימים וצמחי תבלין, נהדרים גם כתוספת לארוחת ערב משפחתית.

עציץ בחלון

‏ד.      מים

      כוחם המאזן והמרגיע של המים יכול להירתם לטובת חדרים שנרצה בהם מנוחה והירגעות. צליל פכפוך מים, אגרטל שקוף ובו צמחי מים צלולים ואקווריום צנוע ונקי יכולים לשפר את תחושת השלווה שבחדר.

ה.    תמונות ותצלומי נוף

      אף שההעדפה הטבעית שלנו היא לנוף אמיתי הנשקף מהחלון, הוכח מחקרית שגם תצלום נוף איכותי או ציורי טבע מפעילים במוחנו תחושות של שלווה ונינוחות. למיקום התמונות חשיבות גבוהה: התמונה הראשונה שנראה בכניסה לבית עשויה להשפיע על האווירה בבית כולו. מומלץ לבחור תמונת פרחים, או תמונות המראות שמחה ושפע. גם תמונות נוף אבסטרקטיות ובייחוד הצבע הירוק נמצאו כבעלות השפעה חיובית.

בית בטבע

ו.       חפצים טבעיים

      חפצים ורהיטים עשויים מעץ טבעי, אבן, אדמה, שעם ועוד מעודדים תחושת חמימות וקרבה. כדאי לשלב חפצים טבעיים כאלה במקומות חשובים בבית, לצד הפלסטיק, העץ המעובד, האלומיניום והברזל הנפוצים. 

תכנון בית חייב לכלול ממד של הכנסת הטבע אל תוכו. אם זו הפניה של חלון אל עץ זית עתיק, קיר אבן ועליו צמח מטפס או שילוב של חפצים מסוימים בעיצוב הבית, על המתכנן לתת דעתו לחומרים ומראות טבעיים אשר להם השפעה מיטיבה על תחושותינו. 

הצילומים בפוסט הם צילומים שלי, להנאתכם.

הכל אור (לקראת אדריכלות רגשית חלק III)

פוסט זה הנו השלישי בסדרת פוסטים בנושא "אדריכלות רגשית".

הפוסט הקודם עסק בנושא צורת הבית והשפעתה על התחושות והרגשות שלנו.

בפוסט זה נעסוק באור והשפעתו על התכנון האדריכלי הרגשי.

האור הוא מחומרי הגלם הבסיסיים של האדריכלות. מה מהאור אני חוסם ומה מכניס פנימה, הן מהשאלות הראשונות המנחות אותי בכל תכנון אדריכלי. השפעתו המיטיבה של אור יום על מצב רוחנו ובריאותנו ידועה ממחקרים רבים ועדיין, לעיתים קרובות אין אנו משכילים ליהנות באופן מלא מן האור העומד לרשותנו. 

הנתון המכריע בהתייחס לאור הוא הפניית חלונות הבית הראשיים ביחס לרוחות השמיים. נתון זה לא ישתנה לעולם, ועל כן בחירת בית או הפנייתו בהתאם לשמש הם הצעד הראשון והחשוב היותר בכל הנוגע לתכנון מונחה אור ומונחה אקלים. 

לאן פותחים חלון בישראל?

חלון והפנייה לשמש

רבות מדובר בבניה ירוקה על החיסכון בחשמל אשר ניתן להפיק מדירה מוארת בשעות הערב, ולכן בישראל ובחצי הכדור הצפוני ממליצים על חזית הפונה לדרום / דרום מערב כחסכונית בחשמל. יתרון ממשי לחזית דרומית יש בעונת החורף, בה השמש החודרת פנימה מחממת את הבית ומקטינה משמעותית את הצורך בחימום חשמלי יקר. אין לחשוש מהתחממות יתר בקיץ, שכן שמש דרומית מגיעה בזווית גבוהה בשמים, כזו אשר ניתן לחסום באמצעים פשוטים (סוכך קבוע, תריסים או פרגולה) ולמנוע משמש לא רצויה לחדור פנימה.

חזיתות המערב והמזרח הן אתגר מורכב יותר. השמש מבקרת בהן זמן קצר בשעות היום, וקרניה ישרות ומסנוורות. חסימת שמש מערבית או מזרחית נעשית באמצעי הצללה אנכיים, שהם נדירים ומורכבים יותר לביצוע.

האחרונה היא חזית הצפון, כיוון בו השמש לא מבקרת לעולם. מסיבה זו, בית שחלונותיו צפוניים יהיה בהכרח חשוך יותר, קר יותר וידרש יותר חשמל בכדי להאירו ולחממו.

על אור וזכרונות ילדות

אור ועומק של חלל

יש לזכור שכל האמור לעיל נכון כשפועלים לאור עקרונות האקלים והבניה הירוקה. יחד עם זאת, ישנם שיקולים נוספים אשר מנחים את התכנון, ובהם ההשפעה הרגשית שיש לאור על דיירי הבית. אנשים שונים מעדיפים אור בעל תכונות שונות, לעיתים קרובות בהתאמה למקום שבו גדלו והרגישו הכי בבית בעברם. ישנם אנשים אשר אור בין הערביים גורם להם לדכדוך, או דווקא נרתעים מאור הזריחה המסנוור. אנשים מסוימים מוצאים את האפלוליות של דירה צפונית כנעימה יותר מדירה המוארת באור חזק.

מנסיוני אנשים נמשכים לאור הדומה לזה שהכירו בילדותם, או בבתים בהם הרגישו נוחות והגנה. אדם שגדל בבית ובו אור דרומי למשל, עשוי לחפש את אותן האיכויות של אור גם בביתו החדש.

כמה נורות צריך בשביל להאיר חדר?

תכונותיו של האור

אל האור הטבעי בבית, הצטרף מתחילת המאה הקודמת אור החשמל, ובכוחו לתרום ולשפר את תחושותינו בבית. השינוי המהותי ביותר בין תאורת הנר / אששית לתאורה החשמלית היא עיקרון הקביעות - מעתה אין צורך לנייד מקור אור מחדר אל חדר, אלא אפשר להסתמך על מקורות אור קבועים בחלל.

תאורה מלאכותית נכונה מתוכננת בשכבות. אור ממקור יחיד ובצבע אחיד עשוי לשטח את החלל ולהתעלם מהפרטים והמורכבות שלו. בניית האור בחדר משלושה גופי תאורה ויותר, מאפשרת משחק ויזואלי של עומק, מורכבות ועניין. כל אלה מחדדים מאד את חווית החלל וההנאה ממנו. ניתן למשל להאיר בתאורת תקרה, ולגבות אותה בגופי תאורה צמודי קיר ומנורות עומדות. אזורי עניין כגון ספריה, תמונה או אוסף יכולים לקבל דגש על ידי תאורה ממוקדת או פסל אור מקומי.

נורות שונות וגופי תאורה שונים משפיעים על גוון האור, פיזורו ועוצמתו. המלצתי היא לכלול סוגי אור שונים בכל חלל, וכך להתאים את החדר למצבי שהייה שונים. אור לבן, אחיד וחזק יתאים לעבודה וריכוז, בעוד אור צהבהב ומעומעם מתאים למצבים של הרגעות ומנוחה. שילוב תאורה מפוזרת ותאורה ממוקדת בחלל מאפשרת הדגשת אזורים וחפצים שאנו רוצים להבליט. 

נורות PL ("נורות חסכוניות") הנפוצות היום מאד אינן כוללות אפשרות לעמעם ("דימר") חשמלי, ולכן מומלץ לכלול בחדר גם גוף תאורה חלש יותר עומד או צמוד קיר. גוף תאורה זה יופעל בשעות הערב ולקראת השינה.

אור, רגש והשעון הביולוגי

אור מתאר חלל אדריכלי

התאורה החשמלית אינה תואמת את הביולוגיה האנושית. בני אדם התפתחו במשך מליוני שנים תחת אור החמה, וגופנו מורגל למהלכי היום והלילה. אורות החשמל מפריעים לשינה הטבעית שלנו, ועשויים בייחוד להשפיע על שנתם של ילדים. לאחרונה נמצא קשר ספציפי שלילי בין אור כחול לבין איכות השינה ואורכה. 

על מנת לעודד את התהליכים הטבעיים המרחשים בגוף לקראת שינה (למשל ויסות הורמון המלטונין האחראי על תחושת עייפות), אני ממליץ להחשיך את הבית בהדרגה לקראת שעת השינה. אור מעומעם בגוונים צהובים-חמים בשעה-שעתיים שלפני השינה, יאותת לגוף להפריש הורמונים המכינים את המוח לשנת הלילה. 

האור הוא שחקן ראשי בדרמה המתרחשת בחלל. מצב הרוח שלנו, מצבנו הבריאותי והרגשי מושפעים השפעה ניכרת מן האור הטבעי והמלאכותי אשר מאיר את ביתינו. אדריכלות רגשית מחייבת הבנה עמוקה בתכונותיו של האור, גישה אשר תוליד תכנון מודע ורגיש למשאב זה. 

הצילומים המצורפים הם צילומים שלי מרחבי העולם, ומראים כיצד יכול אור טבעי לתאר חלל. 

אור טבעי ואדריכלות