יקר יותר לבנות ירוק? איך אפשר לדעת אם הדירה שקניתי מקבלן באמת מבודדת יותר? כיצד ניתן לחסוך בחשמל מבלי להכביד על עלויות בניית הבית? תשובות לשאלות במאמר שכתבתי בפורום אדריכלות באתר תפוז: אדריכלות ירוקה - מורה נבוכים
הגעתי לתערוכה של לה-קובוזיה במרכז פומפידו בפאריז - והופתעתי ממה שראיתי. דאגתי לצלם ולהביא אליכם כמה מיצירותיו של האמן והאדריכל, כאן להנאתכם.
האדריכל לה-קורבוזיה ומידותיו של האדם
לה-קורבוזיה אולי מצלצל כמו אדריכלות שמרנית כזו, קפואה בזמן ויבשה כמו בטון, אבל
בתערוכה חדשה במרכז פומפידו בפאריז מתגלה האדריכל השווייצרי כצייר, פסל ואמן צבעוני
ומרגש. אפילו כמה מודלים משמימים מעץ לבן שנראים כמו הכנה לווילה סבואה לא מאפילים
על שפע הציורים המתכתבים עם גדולי האמנים הסוראליסטיים של תחילת המאה העשרים.
פסלים מעץ מגולף, רהיטים לבית ורישומי מחקר בדרך לפיתוח ה-״מודולור״ של האדריכל
משלימים את העושר האסתטי שבתערוכה.
אמן או אדריכל?
לה-קורבוזיה (נולד בשם שארל-אדואר ז'אנרה)היה אדריכל פורץ דרך, אך אין ספק שלוּ היה בוחר בדרך של צייר או פסל, לא
היינו שומעים עליו מעולם. מאידך, שילוב היצירות האמנותיות שלו כחלק מהרפרטואר
האדריכלי מאיר נדבך נוסף באישיותו, ומראה כיצד נמשך מלכתחילה דווקא לצורות לא
רגולרית, לצבעים עזים ולהבעה רגשית. כאדריכל שקידש את הצורות הגאומטריות הטהורות
ואת הצבע הלבן, מפתיע למצוא כיצד האמנות היפה הוציאה ממנו את חלומותיו הכמוסים,
כאלה שאולי יבואו לידי ביטוי בפרויקטים המאוחרים שלו ככנסיית Ronchamp.
והנה, שני פרויקטים מפורסמים ומייצגים, ואחריהם שלל מציוריו ועבודותיו.
וילה סבואה - מודרניזם בתחילת הדרך אליבא דלה-קורבוזיה
כנסיית רונשאמפ - מודרניזם מאוחר יותר וצורותיו חופשיות
מציוריו של האדריכל השווייצרי לה-קורבוזיה
לא רק בטון וצורות גיאומטריות לבנות
לה קורבוזיה ואמנות סוראליסטית
אדריכלות מתחילה בחלום צבעוני ומופשט
המודולור של לה-קורבוזיה נולד
סקיצות לקראת המודולור
המודולור - לה-קורבוזיה כלאונרדו דה-וינצ'י?
רעיונות קונספטואליים למידותיו של האדם
פיקאסו, או אדריכל שהוא אמן?
ציור מופשט כהכנה לאדריכלות מחוללת מהפיכה
סימבוליזם, צבעים עזים וצורות חופשיות ביצירתו של האדריכל
צחקתי על חבר שיושב בבית בשירותים ושולח ווטסאפ לאשתו שבסלון. צחקתי, כי
בעצם גם אני עושה את אותו הדבר. אמצעי התקשורת בארץ וירטואליה משתדלים שלכל אדם ובכל
מצב תהיה שיטה לתקשר עם אחרים. הודעות, פייסבוק, מיילים ואינסטאגרם הן חלק קטן
משפע השפות שעל כל אחד מאתנו להכיר היטב בכדי להתנסח בתחילת המאה. כאן המקום
להבהיר, שאני לא מתכוון לצאת נגד זה. לא תופיע כאן קריאה רומנטית לחזור לעידן קודם,
פשוט כי אני מאמין גדול בקדמה. יותר מכך, אני מאמין גדול שאת הקדמה איש אינו יכול
לכלוא ולעצור. ובכל זאת מה? כולנו שיכורים מהכוח לבטא את עצמנו בתנועת בוהן בכל
מקום על הגלובוס. ובכל זאת, גם בשכרותנו אנו מרגישים לא פעם שמשהו חסר. יש איזו
אמת נעלמת שחיה בין ארבע עיניים, מתרוממת במפגש אנושי בלתי אמצעי שיש בו קרבה,
ומרחק ואוויר משותף. יש אי אילו מילים שנאמרות ללא אף קול כשאנו רואים קבוצת אנשים
מתגודדת, או אדם מתבודד, או אישה רחוקה הבוחרת להתקרב.
מרחב משותף יוצר קהילה ברחוב הרצל באופקים - הצעה לתכנון
בפסיכולוגיה ההתנהגותית כבר ישבו ומדדו את המרחקים מהם ניתן לזהות
דמות אדם באופק, ובהתקרבו קצת לזהות פנים של אדם ספציפי, ואז מקרוב עוד יותר לקרוא
את הבעת פניו ורגשותיו הכמוסים. באדריכלות פשוט יודעים שמעל לגובה שלוש קומות,
אימא ממרפסת לא תוכל לזהות את רגשותיו של בנה המשחק בחצר, ועובר ברחוב לא יוכל ליהנות
ממבט פלרטטני של נערה תולה כביסה.
על אדריכלות, עצמאות וקהילה
כשנגשתי לתכנן את "קמפוס עצמאות" בעיר אילת, ביקשו ממני
להתייחס למשבצת עירונית שהוגדרה בתב"ע: "בית הילד המיוחד". הפעולה
הראשונה שעשיתי הייתה להתקשר לאדריכל העיר אילת, ולבקש לשנות מידית את המינוח. המושג,
שנתבע בתמימות אך נובע מתפישת מציאות מפרידה ומבדלת, הופך מיד את המקום לסגור
ומסתגר. כולם יודעים עד כמה חשוב שיהיה מקום לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, אך מי
רוצה אחד כזה דווקא ליד פתח הבית שלו? ובכלל, מקום הכולל בתוכו בית קפה, חדר כושר,
בריכה טיפולית, ספריה, אולמות יוגה ופילאטיס, פינת חי, חדר מוזיקה, מגרש ספורט
ועוד מיני מקומות נעימים שכאלה, עשוי להפוך במהרה לכלוב של זהב. איזה אדם, שגם כך
מתויג כשונה על ידי הסביבה והקהילה, ירצה לעזוב מקום בטוח ועוטף שכזה? המטרה שלשמה
נולד המבנה, הקניית כישורי חיים לאנשים בעלי מוגבלויות לעולם לא תוגשם כש-"קמפוס
עצמאות" יהפוך להיות "בית הילד המיוחד".
המשקפיים של אדריכלות קהילתית מביטות בעין אחת דרך עדשת האדם, ובשנייה
דרך עדשת החברה והקהילה. רק כך יכולות שתי העיניים לתפקד ולראות מציאות שלמה יותר.
כיעד לתכנון, הגדרתי כי ברחבי הקמפוס יהיו במהלך היום 20% אנשים בעלי צרכים
מיוחדים, וסביבם 80% אנשים רגילים. למה? כדי שגם אלו וגם אלו ילמדו זה את זה,
יתקשרו באופן בלתי אמצעי ויחוו חוויות אקראיות ומגוונות. זאת ועוד, הבנתי כבר
מתחילת הדרך כי זכות הקיום הכלכלית של המקום תנבע מהיכולת שלו לכסות חלק ניכר
מעלויות התחזוקה של עצמו. מתוקף כך נבחרו אסטרטגיות מחמירות לבנייה ירוקה
והתייעלות אנרגטית, אך הוצע גם סל פתרונות קהילתיים מקיימים:
מרבית החללים המתוכננים בקמפוס עצמאות הם רב תכליתיים, יכולים לשנות
את ייעודם בקלות ולשרת מגוון של קהלים לאורך כל שעות היממה. הגמישות בהפעלה מאפשרת
למשל לחדר יוגה של בוקר להפוך לסדנת אמנות בצהריים, לקליניקה של שיאצו אחר הצהריים
וכיתת מועדון גמלאים בערב.
אדריכלות קהילתית - קמפוס עצמאות באילת, רחבת שוק משותפת לחניכים ולציבור
אזור התעסוקה במרכז, מתוכנן להכיל מעבדת ייצור בשיטת fablab, בה יכולים יצרנים צעירים ומבוגרים משלל הקהילה האילתית לעצב,
ליצור ולמכור בעצמם שלל המצאות ייחודיות. המטבח הגדול מאפשר לחניכי המרכז להכין
עוגיות וממתקים, ולמכור אותם לציבור בבית הקפה, שגם הוא מנוהל במשותף על ידי אנשים
מיוחדים לצד אנשים רגילים.
אדריכלות קהילתית - הזדמנות ואתגר
אדריכלות קהילתית, מציבה בפני האדריכל אתגרים מורכבים יותר מאשר אדריכלות
ריקה מקהילה. על האדריכל ליזום ולערב גורמים עירוניים, גורמים בוועד השכונה, גורמים
מסחריים ציבוריים ופרטיים בכדי להקים לתחייה את המקום על שימושיו השונים. יחד עם
זאת, רשות עיר עם חזון ופנים אל העתיד, מסוגלת לתמוך ברעיונות דומים, ויד ביד עם
אדריכל שפתוח להבין עיר, חברה וקהילה, להקים מקום תורם, נתרם ומעצים.
אחד האתגרים שמציבה המאה שלנו מתייחס ליחסים הבלתי אמצעיים בין בני
האדם. האם נבחר לשמר משהו מהמבט והמגע האנושי, או שנברח כולם לשדות ועולמות אותם
ניתן לתמצת בהודעות טקסט ותמונות פרופיל. בכוחה של האדריכלות להיסחף בזרם האוטיזם
המתעצם, או דווקא להראות מצבים אפשריים אחרים, כאלה בהם הבית מעצים את הקשרים הבין
אישיים בין בני המשפחה, והבניין מעודד מגוון של מפגשים אקראיים ואינטראקציות
אנושיות בין בני הקהילה, השכונה והעיר.
קהילה סביב תחנת דלק באנרגיה ירוקה לצפייה בסרטון אודות תחנת דלק ירוקה וקהילתית
