הכניסו פנימה את האור

עייפות, חוסר ריכוז ואפילו דיכאון יכולים להגרם משימוש שגוי באור טבעי. אדריכלים טובים מוטרדים מן האור, רגישים אליו ואף מתכננים באמצעותו חללים. הנה כמה תובנות בנושא אור טבעי, לרגל חג האור.

ברגע בו הומצאה נורת החשמל, התחיל הקרע בין הבניין לשמיים. תחליף האור המלאכותי איפשר לבנות מבנים וחללים אוטיסטיים לשמש, ההולכים ושוכחים את חוקיהם הבסיסיים של בנאי העבר. חללים עמוקים מידי לחדירת קרני השמש, פתיחת חלונות ללא רגישות לכיוון החזית או התעלמות מהצורך בצל הן רק חלק מהתחלואות של הבנייה העכשווית. הסתמכות חוזרת על אור חשמלי, נגיש וקבוע הולידה תופעות כמו משרדים ללא חלונות, קומות ענק של ישיבה משותפת ומרכזי מסחר שטופי אור בוהק ביום ובלילה. 

 

למה אור טבעי?

במשך מיליוני שנות אבולוציה נערכו התאמות בין האור לחיים. מחזור האור היומי והשנתי, גווני היממה והעונות, תהליכים ביוכימיים כייצור ויטמין D ופוטוסינתזה, מחזורי השינה והערות, כולם המשך של מחול בלתי פוסק בין השמש לחיים שעל הארץ. 

בשנים האחרונות חל עניין גובר באור הטבעי והשלכותיו על האדם. מחקרים רבים מצביעים על שיפור במצב הרוח, שיפור בהישגים בלימודים, הבראה אצל חולים והגברת התפוקה בעבודה אצל אנשים שנחשפים לאור טבעי באופן קבוע במהלך היום. מאידך, תופעות מסוכנות כדיכאון נמצאו קשורות למחסור באור לאורך זמן, וסוגים מסוימים של גידולים סרטניים נמצאו קשורים לשינוי שגרת המאורות, כמו למשל חשיפה לאור במהלך השינה בלילה.

נורות החשמל אינן יכולות להתחרות בשלל האיכויות הקיימות באור השמש. מורכבות האור על גווניו והשתנותו המתמדת ביום ובשנה, עדיין לא חוקו במלואם על ידי שום מכשיר מעשה האדם.

ההשפעות הפסיכולוגיות, הכימיות והקוגניטיביות של האור על גופנו קוראות לכל אדריכל לתכנן מקומות ומבנים בהם לאור הטבעי השפעה מבוקרת, מחושבת ומשמעותית.

איך מתכננים אור?

האור הוא חומר אדריכלי, ועבורי מהווה בסיס לכל תכנון. על אף התקנים הקשורים בעוצמת האור הנדרשת בכל סוג של חדר או חלל, העיסוק באור הוא עיסוק אמנותי הרבה יותר מאשר תחום מדעי. לתכנן עם האור זה קצת כמו בישול - יש לדעת את העקרונות, אך ההבדל בין תבשיל שגרתי למעדן טמון בהכרח בכישרונו של הטבח.

כל חלל אדריכלי הוא מלכודת אור. קודם אנחנו חוסמים את כניסתו באמצעות קירות וקומות, ואז פותחים פתחים דרכם הוא יכול להיכנס. מיקום הפתחים, צורתם, צורת החלל, צבעים וטקסטורות, כולם חלק מקביעת התנהגות האור בתוך החדר.

 תכנון באור טבעי - מתכון לאדריכל המודע

ראשית כל עלינו להחליט מה משמעות האור בחלל המתוכנן. האם זהו אור לצורך עבודה ולימוד, או אור בעל משמעות סמלית אחרת? בחדרים בהם נדרש אור חזק וקבוע, הגישה התכנונית כוללת שני שלבים:

1. חללים בהם נדרש אור חזק וקבוע

א. הצבת חלונות ופתחים מספיקים בהתאם לחזית

ב. מניעת אור ישיר וסנוור

א. הצבת הפתחים תלויה בעיקר בכיוון הפתח ביחס לרוחות השמים, ובמיקום המבנה על כדור הארץ. בישראל פתיחת פתח לכיוון דרום, או פתח בתקרה מהווים מקור אור משמעותי לאורך כל השנה. פתח לצפון בישראל נהנה גם הוא מאורה של כיפת הרקיע, אך נכון לרוב שיהיה גדול יותר. ככלל אצבע, כ-15% שטח זיגוג משטח הרצפה עשוי לספק תוצאות אור מספקות, כאשר הפתחים במרחק של לא יותר מאשר 4-6 מטרים לעומק החדר.

ב. מניעת אור ישיר וסנוור הם תנאי הכרחי לחלל נעים ויעיל. האמצעים המקובלים הם רכיבי הצללה חיצוניים ופנימיים, וכן רכיבי חסימת אור ושיבורו. וילונות ותריסים הם אמצעי נפוץ ויעיל כמענה רחב, אך על האדריכל לוודא כי השימוש בווילון אינו מחפה על טעויות בתכנון.

 2. חללים בהם לאור משמעות סמלית

אלה הם המקומות האדריכליים המעניינים באמת. כאן מפסל האדריכל את האור על מנת לגבות את הרעיון החללי וליצור אמירה. תולדות האדריכלות משופעת במאות דוגמאות של מבנים מצוינים, כולם השכילו לנתב את האור לטובתם. הפנתיאון ברומא עם חלון האוקולוס העליון, הקתדרלות הגותיות הגדולות עם חלונות הויטראז' והמקדש המצרי בלוקסור עם ההיררכיה של האור מן החול ועד הקודש, כולם מהווים קטלוג של שימוש באור טבעי להשגת דרמה אדריכלית.

גם בישראל משופעת האור דוגמאות נהדרות. אזכיר כאן את המשכן לאמנות עין-חרוד של האדריכל שמואל ביקלס, היכל הספר במוזיאון ישראל של האדריכל ארמן פיליפ בארטוס ואת מבנה הכניסה החדש לגני הנדיב בזיכרון יעקב, של האדריכלית עדה כרמי.

האדריכל כפסל של אור

כאשר אני ניגש לתכנון חלל, הצעדים הראשונים נולדים מהפניית המבנה לשמש. אחרי טיפול בכמות האור הנדרש ומניעת סנוור ישיר ובוהק, אני חושב על משמעותו הסמלית של האור. בבית מגורים פרטי שתכננתי לאחרונה, הצבתי חלון מזרחי גדול למדי בפינת המשפחה, שהיא גלריה פתוחה מעל הסלון. אור הבוקר החודר ממזרח נכנס ישירות אל המקום, ומהווה ברכת השכמה לילדים היוצאים מהחדרים הסמוכים.

במבנה משרדים שתוכנן עבור הצבא, נקבעה המבואה כמקום ציבורי מואר משתי חזיתות ומחלונות בתקרה. האור הרב עמד בניגוד למסדרונות המשרדים המוצלים יותר, והווה נקודת מפגש והתמצאות בבניין כולו.

בקמפוס עבור בעלי צרכים מיוחדים בעיר אילת, תכננתי בריכה טיפולית הנמצאת תחת הקרקע. פס של אור טבעי מהתקרה מנחה את הנכנסים למקום, ומוביל היישר אל קיר מרכזי דמוי סלע, שטוף במים ואור רך המגיע ממעל.

בספרו הנהדר "בשבח הצללים", מתגעגע הסופר היפני ג'ונאיצ'ירו טאניזקי אל האדריכלות היפנית בטרם עידן החשמל. כל הבתים וההיכלים כוסו בגג רחב מגן מהגשם וחוסם אור, מה שהוליד תרבות שלימה של אפלוליות. טאניזקי מתאר את מרק המיסו, עיטורי הזהב על הכלים ואיפור הנשים הלבן כחלק מתרבות עשירה של שכבות וצללים. תרבות זו כמעט ונכחדה עם שטיפת המקומות באור הפלורסנט והניאון. העץ הכהה כוסה בשיש לבן, נרות הוחלפו בנורות בוהקות.

ישראל אינה יפן, אך ניתן בהחלט לשער כיצד יכול אור מקומי לייצר תרבות. האור הישראלי מחוספס וקשה, אך בטיפול נכון ניתן להפיק ממנו חללים מוארים מאד, ועדיין נעימים ומזמינים. אדריכל שמתעסק באור יבטיח אדריכלות מודעת, מקומית, מחוללת השראה ובריאות.

חג אורים שמח!

הדמיית אור טבעי בבית מגורים 

הדמיית אור טבעי בבית מגורים - סקלת צבעים

סרטון הדמיית אור טבעי בחלל

כיכר אתרים בתל אביב: האמנם לבן הזה פיללנו?

הרבה דברים הצלחנו לייצר בכמעט שבעים שנות מדינה, המרחב הציבורי אינו אחד מהם. קל לבקר בכל עיר אירופאית, ולזהות את במהירות את "לב העניינים". 
מורשת "כיכר העיר" המתועדת מתחילה במחנות הלגיונות הרומיים, ממשיכה אל כיכר הכנסיה של ימי הביניים והרנסנס, ומתקדמת אל הגנים הגדולים הפתוחים לציבור של העת החדשה. לכל עיר כיכר מרכזית, מקום טבעי לכינוס, מקום בו חוגגים את ניצחון קבוצת הכדורגל המקומית, או מתחילים מהפיכה. 

בישראל, הגדרת המרחב הציבורי חלשה הרבה יותר. תהיינה הסיבות נעוצות במיעוט המאסה אנושית, היעדר מורשת בנויה או בכל סיבה כלכלית או תרבותית אחרת, המצב בפועל הוא שמעטות הערים בישראל שהצליחו ליצור לב חזק ויציב לאורך זמן. 
כשאני מסתכל על עיר בישראל, קודם כל אני שואל: "איפה חוגגים עצמאות? היכן מתקיים שבוע הספר? איפה עושים הפגנות?" ולעיתים קרובות מידי התשובה היא שבכל כמה שנים המקום משתנה.
ככה הן ערינו, רובן חסרות את השפה התרבותית של מקום ציבורי, כזה המנוהל וממומן על ידי השלטון, אך מיועד לרווחת הציבור. 

בשנים האחרונות צמח מודל לטיפול במרחב הציבורי: הפיכתו לפרטי. נשמע כפרדוקס, אך בפועל השיטה מתגלה כמוצלחת למדי בלא מעט פרוייקטים. קחו למשל את "דרך היין" בזכרון יעקב, "מתחם התחנה" לצד נווה צדק, "מתחם שרונה" או "נמל תל אביב" ו-"יריד המזרח". כולם היו שטחים ציבוריים או בבעלות מעורבת, אשר על ידי הכנסת מסחר, תעסוקה ומגורים בתמהיל נכון, הפכו למוקדי משיכה אטרקטיביים לפנאי.

על כיכר אתרים בתל-אביב נכתבו הרים של מאמרי ביקורת. סטודנטים רבים לאדריכלות ניסו להציע פתרונות מרהיבים, רובם נכשלו כישלונות מרהיבים. אפילו עיריית תל אביב יזמה תחרות אדריכלים לפני כמה שנים, אשר בסופה הסתבר כי אף פרוייקט אינו זוכה. 

כיכר אתרים היא כנמק גופני, דוקא במקום של רקמה חיה למדי. החיבור בין שדרות בן גוריון, הים ורחוב הירקון הנם פוטנציאל לצמיחה עירונית. המצב הקיים כמובן שלא יכול להמשך, והאלטרנטיבה של "עוד" כיכר ציבורית שונה בדרך זו או אחרת, נידונה מראש לקשיים וכנראה לכישלון.

לכן, החיבור בעירוב שימושים - מגורים, מסחר ושטחי ציבור נראה כפיתרון לא כל כך גרוע.

האם יסתירו הבניינים את הים? "התרוממות" הכיכר מעל גובה הקרקע עושה זאת גם היום. האם לא היה עדיף להשקיע במקום אחר בעיר? מאחר והכסף יגיע ממקורות מימון פרטיים, קשה יהיה לשכנע להרים פרוייקט דומה נניח בשכונת שפירא. האם ככה נראה צדק? כמובן שלא, אך הכוחות הכלכליים מנצחים בתרבות שלנו כמעט כל ערך, וממילא כמעט כל מה שיעשה בעתיד עם הכיכר המקוללת הזו, יהפוך אותה לטובה יותר. 
איך תראה כיכר אתרים בעתיד?
קישור לכתבה מאתר YNET: כיכר אתרים: "חיבור לים או מגרש לעשירים"?

כיכר אתרים - מבט על

כיכר אתרים  - רחבה ציבורית

מועדון הקולסאום המיתולוגי בכיכר אתרים

כיכר אתרים - מבט מצפון לדרום

מפת תל אביב

מקור התמונות: ויקיפדיה בעברית.

אדריכלות טובה מתחילה בפרטים

ביקרתי במוזיאון פיקאסו בפאריז. יש למוזיאונים בבירה הצרפתית מסורת של התאמת חלל התצוגה לרוח המוצגים. כך למשל, אמנות העת העתיקה והרנסנס מוצגת בארמון הלובר, מסמליה של העיר בימי הביניים והרנסנס, אמנות המאה ה-19 מוצגת בתחנת הרכבת הישנה דאורסיי, ואמנות מודרנית ועכשוית במבנה פופ-ארט פוסט מודרני, הוא מרכז פומפידו.

ציוריו של פאבלו פיקאסו, אמן מודרני אשר שואב רבות מהאסטטיקה והמסורת של ציור אירופאי עתיק וציור פרימיטיבי, הוצבו במבנה שמשקף בדיוק את רעיון התקופה:

מבנה Hôtel Salé שנבנה באמצע המאה ה-17 כאחוזת מגורים של משפחת סוחרים, שופץ והותאם בשנת 1976 על ידי האדריכל Roland Simounet אשר זכה בתחרות אדריכלים.

ההתאמות שנעשו בפנים הבניין מחוללות קסם נפלא: המבנה כוסה בגבס הלבן המתחייב, אך משאיר חורים והצצות אל היסודות העתיקים. כמו ילד סקרן הלכתי בין האולמות, מתרגש למצוא את חורי ההצצה המסתוריים המגלים בכל פעם טפח אחר של הבניין המקורי. כך עוצבו המדרגות החדשות אשר מאחז יד מאבן מבצבץ מתוך הקיר לצידן, פתחי החלונות עם ספי אבן ישנים המשתרבבים מבעד למחיצת הגבס הבוהקת בלבן וגולת הכותרת: קומת הגג החושפת את קורות העץ של הגלריה העליונה במלוא הדר זקנתה. 

מוזמנים להצצה מצולמת מהביקור.

פתח אור מבוקר לצד עמודי עץ ישנים

גג הגלריה העליונה הושאר חשוף

אדריכלות של פרטים בישן ובחדש

המוזיאון כמוצג בפני עצמו

אדריכלות מתאימה את עצמה לקיים

דואט לעץ מזדקן וברזל

פתחי הצצה אל העבר

מאחז יד עתיק ומדרגות חדשות

פיסול באור 

אפליקציות לאדריכלות מתקדמת

לא התאפקתי וקניתי לעצמי את הפליימוביל של דמות אדריכל.

מחוגה, סרגל משולש ושולחן שרטוט בהחלט מאפיינים אדריכלים, אבל כאלה של לפני בערך שלושים שנה. כלים רבים של אדריכלות מתקדמת נמצאים היום בסמארטפון ובטאבלט, ומאפשרים לשלב טכנולוגיות מתקדמות בתכנון אדריכלי מסורתי.  הנה הרשימה המומלצת, שנמצאת אצלי תמיד בכיס:

יש חדש תחת השמש

 האם תזרח השמש בחלון שתכננתם? האפליקציה הזו היא אחת החביבות עלי באופן אישי. בהפעלת האפליקציה באתר הבניה תקבלו את המיקום שלכם על גבי מפה או תצלום אוויר. סביבכם, יופיע מסלול השמש היומי של היום הנוכחי או כל תאריך אחר שתבחרו. בלחיצה נוספת אפשר להפוך את מסלול החמה לתלת ממדי, כלומר כזה שמראה לכם היכן השמש בשמיים בזמן שאתם מפנים את הסמארטפון לכל כיוון שתרצו. אפשר לבדוק אפקטיביות של הצללות, לגלות חלונות בעייתיים בהם יש שמש ישירה או חלונות שסובלים ממחסור באור טבעי. 

בונוס: אפליקציה נוספת בשם WindSeeker, עושה בערך את אותם הדברים, רק לגבי הרוח השלטת באתר התכנון שלכם. 

 קישור לאפסטור: Sunseeker

אוטוקאד - גם בנייד!

נכון, אל תצפו לתוכנת השרטוט המלאה בטלפון או בטאבלט, אבל מה שיש בגרסה של אוטוקאד לסמארטפון הפתיע גם אותי. תוכלו לקרוא שרטוטים שקיבלתם במייל, להציג תכניות וסקיצות ללקוח או לקבלנים בשטח ואפילו לשרטט או לערוך באמצעות מספר כלים בסיסיים. אפשר גם להוסיף טקסט או הערות,  ואפילו להדפיס את השרטוט ישר מהמכשיר אל מדפסת תומכת AirPrint.

למידע נוסף: AutoCAD360

מודד דירות וירטואלי

כמה פעמים רציתם להתחיל תכנון אדריכלי עבור לקוח, אבל נאלצתם להמתין לסיום עבודתו של המודד? האפליקציה הזו עושה את הבלתי יאומן: מודדת ומשרטטת את תכנית הבית או הדירה תוך דקות. כל מה שאתם צריכים זה ללכת ברחבי הבית ולהצמיד את המכשיר לקירות, בתוספת קצת סבלנות בהתחלה.

הנה סרטון המדגים כיצד מודדים עם האפליקציה, וקישור לאתר ההורדה.

קישור לאתר האפליקציה:  RoomScanPro

אל תזרוק - תסרוק!

לא באמת צריך להסביר למה אדריכלים צריכים סורק. סקיצות, תכניות מוערות, תמונות ומסמכים נכנסים בין מכסה הזכוכית, ובהבלחת אור מהפנטת הופכים למידע דיגיטלי. אז מה החידוש? הסורק הזה, שנמצא בסמארטפון או בטאבלט, מומחה בסריקה מהירה ומדויקת להפליא של כל דבר כמעט. פשוט הניחו אותו מעל הנייר (עדיף על רקע כהה), וכל שאר העבודה נעשית אוטומטית. אפשרויות נוספות: עריכת בהירות וניגודיות, גילוי אוטומטי של שולי המסמך ושיתוף עם DROPBOX ועוד תוכנות נפוצות.

זה נכון שיש שפע אפליקציות בשוק שעושות פעולה דומה, אבל לאחר שבדקתי כמה וכמה, זו בעיני הטובה ביותר.

קישור לאפליקציה  ScannerPro By Readdle

צלם מדוד ושלח

טוב, זו אפליקציה שהיא ממש בגדר חובה לכל אדריכל. ספר סקיצות קטן עם עיפרון הולכים גם איתי לכל מקום, אבל בעזרת היישום הנפלא הזה תוכלו לצלם כל דבר באתר הבנייה ומיד לכתוב מידות והערות על גבי התצלום. נוח ביותר כשרוצים להזכר במשרד בכל מיני פרטים שראינו בשטח, ואפילו יותר כשרוצים לשלוח הערות, הנחיות ושאלות לקבלנים וספקים. 

ניתן כאן אפילו לסדר את התצלומים לפי נושאים ותיקיות, לשלוח למייל או לשתף באפליקציות נפוצות אחרות. 

קישור לאתר האפליקציה:

My measures

האולר השויצרי של מכשירי המדידה

הנה תיק שלם של מכשירי מדידה דיגיטליים:

מד זוית, פלס ופלס בנאים, מד שיפוע, סיסמוממטר, מד קרינה אלקטרומגנטית, מצפן, מד דציבל, סרגל ועוד כמה שבטח שכחתי - באפליקציה מעוצבת ונוחה להפליא. 

נכון שיש גם גרסאות חינמיות כמעט לכל אחד מהמכשירים שמופיעים כאן, אבל הריכוז במקום אחד נוח ביותר.
אז, מתי מדדתם בפעם האחרונה את עוצמת הרעש לקראת תכנון אדריכלי של בית?

למידע נוסף והורדה  Measures by Skypa

ת'פוס ת'צבע

יש המון אפליקציות שדוגמות צבע מתמונה או מהמצלמה, אבל את זו אני אוהב במיוחד. קחו צבע שאתם אוהבים, וקבלו מיד השראה למניפות מגוונות של צבעים קרובים או משלימים. תוכלו לבנות ספריה של גוונים שמורים, או להרכיב שילובים מנצחים. צילמתם חלל שאהבתם, ראיתם ציור עם טונאליות מושכת או מצאתם תמונה מעניינת באינטרנט? דוגם הצבע הזה ייקח כל תמונה ויהפוך אותה לסקאלה מעניינת של צבעים, כהשראה לפרוייקט הבא שלכם. 

לאתר האפליקציה Color Capture

ולא נסיים בלי סקצ'אפ 

האפליקציה הזו מתיימרת לעשות משהו שתיאורטית נשמע כביר: לאפשר לכם להסתובב באופן וירטואלי סביב ובתוך המודל שבניתם בסקצ׳אפ, כאשר אתם באתר המתוכנן עצמו. זאת באמצעות מה שנקרא "Augmented Reality", מעין שילוב של המציאות הקיימת עם מציאות מדומה. גם אם בפועל זה עובד, מודה שאישית אני מוצא את האפליקציה כיעילה ביותר להצגת מודלים שבניתם בסקצ'אפ בפני לקוחות או קבלנים בשטח. אם שמרתם את המודל שלכם בתיקייה שיתופית כגון DROPBOX, תוכלו לטעון אותו ישירות לאפליקציה מכל מקום, לסובב, להתקרב ולהפיק מצגת מהירה גם רחוק מהמשרד.

למידע נוסף והורדה SightSpace


יש לכם רעיונות לאפליקציות נוספות? מוזמנים לשתף כאן בתגובות לפוסט.
תהנו ותעשו אדריכלות מתקדמת וטובה!

מה למדנו מהעתיד

הפוסט הוסר לבקשת חבר.
מוזמנים לחזור ולקרוא בקרוב אודות אדריכלות פרמטרית.

אדריכלות ירוקה בישראל - מורה נבוכים חלק א'

יקר יותר לבנות ירוק? איך אפשר לדעת אם הדירה שקניתי מקבלן באמת מבודדת יותר? כיצד ניתן לחסוך בחשמל מבלי להכביד על עלויות בניית הבית?

תשובות לשאלות במאמר שכתבתי בפורום אדריכלות באתר תפוז:
אדריכלות ירוקה - מורה נבוכים

בדרך לאדריכלות מודרנית עוצרים אצל פיקאסו

הגעתי לתערוכה של לה-קובוזיה במרכז פומפידו בפאריז - והופתעתי ממה שראיתי. דאגתי לצלם ולהביא אליכם כמה מיצירותיו של האמן והאדריכל, כאן להנאתכם. 

האדריכל לה-קורבוזיה ומידותיו של האדם

לה-קורבוזיה אולי מצלצל כמו אדריכלות שמרנית כזו, קפואה בזמן ויבשה כמו בטון, אבל בתערוכה חדשה במרכז פומפידו בפאריז מתגלה האדריכל השווייצרי כצייר, פסל ואמן צבעוני ומרגש. אפילו כמה מודלים משמימים מעץ לבן שנראים כמו הכנה לווילה סבואה לא מאפילים על שפע הציורים המתכתבים עם גדולי האמנים הסוראליסטיים של תחילת המאה העשרים. פסלים מעץ מגולף, רהיטים לבית ורישומי מחקר בדרך לפיתוח ה-״מודולור״ של האדריכל משלימים את העושר האסתטי שבתערוכה. 

אמן או אדריכל?

לה-קורבוזיה (נולד בשם שארל-אדואר ז'אנרה) היה אדריכל פורץ דרך, אך אין ספק שלוּ היה בוחר בדרך של צייר או פסל, לא היינו שומעים עליו מעולם. מאידך, שילוב היצירות האמנותיות שלו כחלק מהרפרטואר האדריכלי מאיר נדבך נוסף באישיותו, ומראה כיצד נמשך מלכתחילה דווקא לצורות לא רגולרית, לצבעים עזים ולהבעה רגשית. כאדריכל שקידש את הצורות הגאומטריות הטהורות ואת הצבע הלבן, מפתיע למצוא כיצד האמנות היפה הוציאה ממנו את חלומותיו הכמוסים, כאלה שאולי יבואו לידי ביטוי בפרויקטים המאוחרים שלו ככנסיית Ronchamp.

והנה, שני פרויקטים מפורסמים ומייצגים, ואחריהם שלל מציוריו ועבודותיו.

וילה סבואה - מודרניזם בתחילת הדרך אליבא דלה-קורבוזיה

כנסיית רונשאמפ - מודרניזם מאוחר יותר וצורותיו חופשיות

מציוריו של האדריכל השווייצרי לה-קורבוזיה

לא רק בטון וצורות גיאומטריות לבנות

לה קורבוזיה ואמנות סוראליסטית

אדריכלות מתחילה בחלום צבעוני ומופשט

המודולור של לה-קורבוזיה נולד

סקיצות לקראת המודולור

המודולור - לה-קורבוזיה כלאונרדו דה-וינצ'י?

רעיונות קונספטואליים למידותיו של האדם

פיקאסו, או אדריכל שהוא אמן?

ציור מופשט כהכנה לאדריכלות מחוללת מהפיכה

סימבוליזם, צבעים עזים וצורות חופשיות ביצירתו של האדריכל

קדמה ומסורת בציוריו של האדריכל לה-קורבוזיה

מה הסיפור של אדריכלות קהילתית

ווטסאפ מהשירותים 

צחקתי על חבר שיושב בבית בשירותים ושולח ווטסאפ לאשתו שבסלון. צחקתי, כי בעצם גם אני עושה את אותו הדבר. אמצעי התקשורת בארץ וירטואליה משתדלים שלכל אדם ובכל מצב תהיה שיטה לתקשר עם אחרים. הודעות, פייסבוק, מיילים ואינסטאגרם הן חלק קטן משפע השפות שעל כל אחד מאתנו להכיר היטב בכדי להתנסח בתחילת המאה. כאן המקום להבהיר, שאני לא מתכוון לצאת נגד זה. לא תופיע כאן קריאה רומנטית לחזור לעידן קודם, פשוט כי אני מאמין גדול בקדמה. יותר מכך, אני מאמין גדול שאת הקדמה איש אינו יכול לכלוא ולעצור. ובכל זאת מה? כולנו שיכורים מהכוח לבטא את עצמנו בתנועת בוהן בכל מקום על הגלובוס. ובכל זאת, גם בשכרותנו אנו מרגישים לא פעם שמשהו חסר. יש איזו אמת נעלמת שחיה בין ארבע עיניים, מתרוממת במפגש אנושי בלתי אמצעי שיש בו קרבה, ומרחק ואוויר משותף. יש אי אילו מילים שנאמרות ללא אף קול כשאנו רואים קבוצת אנשים מתגודדת, או אדם מתבודד, או אישה רחוקה הבוחרת להתקרב. 

מרחב משותף יוצר קהילה ברחוב הרצל באופקים - הצעה לתכנון

בפסיכולוגיה ההתנהגותית כבר ישבו ומדדו את המרחקים מהם ניתן לזהות דמות אדם באופק, ובהתקרבו קצת לזהות פנים של אדם ספציפי, ואז מקרוב עוד יותר לקרוא את הבעת פניו ורגשותיו הכמוסים. באדריכלות פשוט יודעים שמעל לגובה שלוש קומות, אימא ממרפסת לא תוכל לזהות את רגשותיו של בנה המשחק בחצר, ועובר ברחוב לא יוכל ליהנות ממבט פלרטטני של נערה תולה כביסה. 

על אדריכלות, עצמאות וקהילה

כשנגשתי לתכנן את "קמפוס עצמאות" בעיר אילת, ביקשו ממני להתייחס למשבצת עירונית שהוגדרה בתב"ע: "בית הילד המיוחד". הפעולה הראשונה שעשיתי הייתה להתקשר לאדריכל העיר אילת, ולבקש לשנות מידית את המינוח. המושג, שנתבע בתמימות אך נובע מתפישת מציאות מפרידה ומבדלת, הופך מיד את המקום לסגור ומסתגר. כולם יודעים עד כמה חשוב שיהיה מקום לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, אך מי רוצה אחד כזה דווקא ליד פתח הבית שלו? ובכלל, מקום הכולל בתוכו בית קפה, חדר כושר, בריכה טיפולית, ספריה, אולמות יוגה ופילאטיס, פינת חי, חדר מוזיקה, מגרש ספורט ועוד מיני מקומות נעימים שכאלה, עשוי להפוך במהרה לכלוב של זהב. איזה אדם, שגם כך מתויג כשונה על ידי הסביבה והקהילה, ירצה לעזוב מקום בטוח ועוטף שכזה? המטרה שלשמה נולד המבנה, הקניית כישורי חיים לאנשים בעלי מוגבלויות לעולם לא תוגשם כש-"קמפוס עצמאות" יהפוך להיות "בית הילד המיוחד". 

המשקפיים של אדריכלות קהילתית מביטות בעין אחת דרך עדשת האדם, ובשנייה דרך עדשת החברה והקהילה. רק כך יכולות שתי העיניים לתפקד ולראות מציאות שלמה יותר.

כיעד לתכנון, הגדרתי כי ברחבי הקמפוס יהיו במהלך היום 20% אנשים בעלי צרכים מיוחדים, וסביבם 80% אנשים רגילים. למה? כדי שגם אלו וגם אלו ילמדו זה את זה, יתקשרו באופן בלתי אמצעי ויחוו חוויות אקראיות ומגוונות. זאת ועוד, הבנתי כבר מתחילת הדרך כי זכות הקיום הכלכלית של המקום תנבע מהיכולת שלו לכסות חלק ניכר מעלויות התחזוקה של עצמו. מתוקף כך נבחרו אסטרטגיות מחמירות לבנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית, אך הוצע גם סל פתרונות קהילתיים מקיימים:

מרבית החללים המתוכננים בקמפוס עצמאות הם רב תכליתיים, יכולים לשנות את ייעודם בקלות ולשרת מגוון של קהלים לאורך כל שעות היממה. הגמישות בהפעלה מאפשרת למשל לחדר יוגה של בוקר להפוך לסדנת אמנות בצהריים, לקליניקה של שיאצו אחר הצהריים וכיתת מועדון גמלאים בערב.

אדריכלות קהילתית - קמפוס עצמאות באילת, רחבת שוק משותפת לחניכים ולציבור

אזור התעסוקה במרכז, מתוכנן להכיל מעבדת ייצור בשיטת fablab, בה יכולים יצרנים צעירים ומבוגרים משלל הקהילה האילתית לעצב, ליצור ולמכור בעצמם שלל המצאות ייחודיות. המטבח הגדול מאפשר לחניכי המרכז להכין עוגיות וממתקים, ולמכור אותם לציבור בבית הקפה, שגם הוא מנוהל במשותף על ידי אנשים מיוחדים לצד אנשים רגילים.

אדריכלות קהילתית - הזדמנות ואתגר

אדריכלות קהילתית, מציבה בפני האדריכל אתגרים מורכבים יותר מאשר אדריכלות ריקה מקהילה. על האדריכל ליזום ולערב גורמים עירוניים, גורמים בוועד השכונה, גורמים מסחריים ציבוריים ופרטיים בכדי להקים לתחייה את המקום על שימושיו השונים. יחד עם זאת, רשות עיר עם חזון ופנים אל העתיד, מסוגלת לתמוך ברעיונות דומים, ויד ביד עם אדריכל שפתוח להבין עיר, חברה וקהילה, להקים מקום תורם, נתרם ומעצים.

אחד האתגרים שמציבה המאה שלנו מתייחס ליחסים הבלתי אמצעיים בין בני האדם. האם נבחר לשמר משהו מהמבט והמגע האנושי, או שנברח כולם לשדות ועולמות אותם ניתן לתמצת בהודעות טקסט ותמונות פרופיל. בכוחה של האדריכלות להיסחף בזרם האוטיזם המתעצם, או דווקא להראות מצבים אפשריים אחרים, כאלה בהם הבית מעצים את הקשרים הבין אישיים בין בני המשפחה, והבניין מעודד מגוון של מפגשים אקראיים ואינטראקציות אנושיות בין בני הקהילה, השכונה והעיר.

קהילה סביב תחנת דלק באנרגיה ירוקה

לצפייה בסרטון אודות תחנת דלק ירוקה וקהילתית

טיוטה למניפסט של אדריכל

סקיצה כתובה של האדריכלות שלי. 

המסמך הוכן לפני כמה שנים, ומאז אני ניגש לפעמים לקרוא, ללמוד ולעדכן.

אין זה מסמך מוכן וסופי, מאחר והוא, ככל הדברים ביקום, משתנה ומתפתח ללא הרף.

להנאתכם :)

טיוטה למניפסט של אדריכל איל יוסינגר

אג'נדה?

בכל הדורות עמדו הבניינים כביטוי העליון ליכולות האדם ולשאיפותיו.

מטרתם של חללים לשרת את האדם, לשפר את איכות חייו, מצב רוחו ותפקודו. האדריכלות הנה מגרש המשחקים של האופטימיים. בעידן של נביאי זעם ופסימיות מידבקת, יכולה האדריכלות להחזיר את תחושות של יציבות ושמחה בליבם של בני האדם. משורר עשוי לכתוב על העצב, צייר יכול לצייר בצבעים כהים אך האדריכל חותר תמיד למציאות טובה יותר עבור בני האדם.

כלי העבודה שלי

הטבע כמקור השראה הרעיונות שלי הנם מחווה לטבע ולסדרי הבריאה. הצורות הטבעיות אינן אמורפיות ומשוללות חוק כפי שעשויים לטעון מעצבים מסוימים. יש להן צורה מוגדרת וברורה אשר התקבעה במשך מיליארדי שנים של התפתחות פיזיקאלית ואורגנית. אין אני מנסה לחקות את אותן הצורות, אך אני מתייחס אליהן כמקור בלתי נדלה לציטוט חופשי והמשלה.

האדריכלות כסיפור בכל סיפור טוב קיים סיבוך (קונפליקט), התנגשות בין רצונות מנוגדים אשר מתפתח ומניע את העלילה. יכול זה להיות מאבק בין הטוב לרע, בין אדם לחברה או מאבק פנימי בליבו של אדם. על בניינים טובים לתאר מאבק כביר בין חומרים, כוחות פיזיקאליים או צורות. הדרמה מתרחשת, לעיתים גלויה ולעיתים סמויה לעיני המתבונן עד לפתרון המיוחל. בניגוד לסיפורים מסוימים, באדריכלות הסוף חייב תמיד להיות שמח.

מוזיקה ואדריכלות קצב ומקצב, מתח ורגיעה, מבנה הסונאטה, גוון וגובה, הפוגה. המוזיקה הנה רעיון מופשט המובע בזמן מוגדר, ונועדה ללוות את האדם ולרומם את רוחו . האדריכלות הנה רעיון מופשט המובע במרחב מוגדר, ונועדה לצרכי האדם, תוך ביטוי לרוחו ושאיפותיו. רעיונות וגישות שונות למוזיקה מוצאות את דרכן לביטוי אדריכלי במרחב.

חיפוש אחר טכנולוגיות חדשות אדריכלות מתחוללת לנוכח היחסים בין חומרי הבניין, תכונותיהם של חומרים, המפגש ביניהם והטיפול בכל חומר. יצירה אדריכלית משמעותית אינה שלמה ללא המצאה מחדש של מערכות יחסים בין חומרים.

ממד החלום אדריכלות עוסקת ביציקת הרוח והרגשות לכדי חומרי בניין. התכנון מוכרח לכלול ממד שאינו שכלתני, אלא כזה הפועל מתוך הלב והרוח.

אדריכלות דינאמית יצירה אדריכלית הנה יחידנית, אך צריכים להיות בה מרכיבים המאפשרים שינוי, צמיחה ושימוש שונה או חוזר.

ממד הזמן חללים מתפקדים לאורך היממה, לאורך שנים ואף תקופות שונות. חלל מגיב אל הזמן החולף, עשוי לגבות או להשהות אותו. מרכיב מרכזי בחליפת זמני היום הוא מרכיב האור. מרכיבים בחייו של מבנה הנם צורת הזדקנותם של חומרי הבניה, התפתחות סביבתם והשינויים בצרכים הנובעים משינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים. 

רומנטיקה ותשוקה

החיפוש אחר הריגוש, הקצה, דבר והיפוכו, דיסוננס קוגניטיבי כביטוי למציאויות מורכבות.

בניה מודעת אקלים

בניינים ניזונים ומתגוננים מפני משאבי הטבע: אור שמש, רוח וגשם. תכנון המבנה נובע בראש ובראשונה מהבנה של נתוני התאורה הטבעית. אל אור השמש יש להתייחס בהפניות המבנה, מיקומי פתחים וגודלם, חומרי המעטפת והצללות.

*

אני נעזר במחשב בכדי לפתח דרכים חדשות להבעה גראפית, אבל רוצה להשתמש תמיד גם בסקיצה הידנית ויותר מהיום במודלים פיזיים. לכף היד האנושית אינטליגנציה משלה, הנגזרת מהפיזיונומיה שלה ומהאבולוציה.

לכל דבר בעולם יש תדר תהודה. לכל תדר מתחברים תדרים הרמוניים המעצימים אותו, ותדרים הופכיים אשר בכוחם למוטטו.

אני מאמין כי יש לשאוף לטקסטורות פוליפוניות - מגוון משתנה ללא הרף של צלילים שונים וקווי שמע שונים המתמזגים בהרמוניה לאורך זמן.

חיפוש צורות חדשות העונות על צרכים של תפקוד, מבנה ויופי.

צריך לדעת. אנו חיים בעולם מורכב מאד, אך עם נגישות עצומה לידע. יש לחקור, להכיר, לשאול, לקרוא, לחפש.

***