העולם שמתחת לעולם

"אתה מבין? מה שאני מתכנן, זה לעבור ולחיות מתחת לאדמה. חשבתי למשל על תעלות הניקוז של לונדון...עשרות ומאות קילומטרים של מנהרות ניקוז וביוב. כעת, אחרי הגשמים, המים בהם מתוקים ונקיים לחלוטין..."

(מתוך: מלחמת העולמות, ה.ג. וולס, תרגום א.י)


מחירי הנדל"ן, צפיפות, מלחמות ואקלים קיצוני הן כמה סיבות לבנות מתחת לאדמה. המרחב התת קרקעי זר ומסתורי, אך עדיין נוגס נפח ההולך ותופח במהירות, עד ששום אדריכל לא יכול להתעלם ממנו.

כולם מכירים את מגיפת הערים הגדולות -המנהטניזם - ויודעים כי השמים נכבשו זה מכבר על ידי מגדלים. כעת יותר מאי פעם, ניתנת תשומת לב דוקא למקומות הסמויים מן העין. זו ההתרחבות מטה, אל תוך האדמה, שיח ישן אשר חוזר להיות רלוונטי היום יותר מתמיד. 

  
די להביט במפות הרכבת התחתית של לונדון, פאריז או ברלין, בכדי להווכח בגודלן ומורכבותן של ערים תת קרקעיות. בחלקן מתאפשרת צעידה רגלית של עשרות קילומטרים ממקום למקום ללא דריכה על פני האדמה. 

מונטריאול, קנדה, היא דוגמא לבניה חפורה באדמה. שם, כמענה למזג האוויר הסוער והקר הקימו הקנדים מרחב עירוני אדיר ממדים, מצוי כולו מתחת לקרקע. בעיר התחתית של מונטריאול Montreal  Underground City, ניתן לטייל בין מלונות, בתי מגורים, מרכזי קניות, בנקים, מוזיאונים ואוניברסיטאות בשטח של למעלה מ-12 ק"מ רבוע. 

העיר התת קרקעית במרכז מונטריאול, קנדה

הרשת הסמויה מן העין

לא כל המבנים החפורים מתוכננים כמרחב ציבורי או מערכת תנועה. תחת כל עיר מודרנית על פני כדור הארץ פרושה רשת סבוכה של מנהרות, בורות ואולמות חפורים. זו העיר שמתחת לעיר, רשת תשתיות המים, הביוב והמערכות הנמצאת תמיד תחת רגלינו. קל לנו לשכוח מקומות אלה, בעיקר מכיוון שרובנו לא חשופים אליהם בדרך כלל, אך בערים רבות מדובר במבנים אדירים הכוללים תעלות רחבות עטופות בבטון, בורות עמוקים וקילומטרים של צינורות מסתעפים הנפגשים בחדרים ואולמות תת קרקעיים.

הלסינקי, בירת פינלנד, הכריזה זה מכבר על מפעל בניה אדיר תחת רחובותיה. העיר שמתחת לעיר, תכלול בעתיד כבישים, מגרשי ספורט, מפעלי ייצור ומרכזי מידע ואנרגיה. האסטרטגיה על פי ראש העיר הפיני, היא הכנסת "כל מה שלא צריך לראות" אל מתחת לאדמה. כך מועברים מפעלים פולטי זיהום, כבישים ומגרשי חניה אל מתחת לשטח נדלנ"י יקר. רווח נוסף מהשיטה, מתקבל כאשר מנצלים המתכננים בפינלנד את האולמות הקרירים לשמירה על הטמפרטורה הרצויה של שרתי מחשוב, פעולה אשר ללא הקירור הטבעי, הייתה זוללת משאבי חשמל רבים.
בדומה, גם אמסטרדם, הולנד, מבקשת לקבל את פני המאה העשרים ואחת עם שכבה תת קרקעית משל עצמה. באחת המדינות הצפופות בעולם מבחינת נפש למ"ר, מבקשים ההולנדים להוריד חלק ניכר ממגרשי החניה, הכבישים ומוקדי הציבור אל מתחת לעיר הקיימת. תאריך היעד להשלמת התכנית הוא 2020.
עוד בנושא אפשר למצוא בכתבה של CNN אודות בנייה תת קרקעית בהלסינקי, ובמאמר על העיר התת קרקעית של אמסטרדם.
אפילו תל-אביב יפו מתהדרת בעיר תחתית משל עצמה, כפי שניתן לראות בסרטון ששודר בערוץ 2: העיר התחתית של תל-אביב.

הכניסות לעולם התת קרקעי של תל-אביב מסתתרות מאחורי לוחות מודעות תמימים, ומובילות לפירים ומנהרות העוברים תחת רחובות העיר. בעיר התחתית עוברות מערכות חשמל, תקשורת, מים וביוב. יש האומרים כי רשת המנהרות המסועפת מתחברת אף למנהרות מערכת הבטחון שמתחת לקריה. מה שבטוח, הוא שאי אפשר לחפור לעומק בעיר ללא הפסקה ללא בדיקה ותיאום הנדסי מדוקדק. תפקיד הבדיקה לוודא, שלא פוגעים באחד מעורקי העיר הפועמים מתחת לאדמה.
בבנית מרכז רבין בצפון תל-אביב, התמודדו המתכננים עם תחנת חשמל היסטורית תת-קרקעית, שהוכנה בשנות החמישים לשעת חירום. חלק מהבונקר הוסתר על ידי המבנה החדש, וישנם אף תכנונים שונים לעשות בתחנת הכוח הישנה שימוש באגף עתידי של מרכז רבין. 

הבונקר שנחשף בזמן הקמת מרכז רבין בתל-אביב

עמוק יותר, ירוק יותר

תחום הבנייה הירוקה מעורר עניין מחודש בשיטות בנייה מסורתיות, המותאמות לאקלים המקומי. מבנים חפורים ידועים כאסטרטגיה להתגוננות מפני מזג אוויר קיצוני. שינויי הקור והחום מעל פני האדמה ממוזגים על ידי המסה התרמית של האדמה, דבר המשפר את הנוחות האקלימית סביב שעות היממה כולה. 

יישום אחר המנצל את החום האגור בקרקע, הנו מערכת מיזוג גיאו-תרמית. מערכות אלה מבוססות על המיזוג הטבעי הנוצר בבטן האדמה, והפרש הטמפרטורות בין האוויר לאדמה. באמצעות מערכת חפורה של צינורות הולכה, ניתן להניע בסירקולציה נוזל שיתחמם או יתקרר בהתאם לצורך. את הנוזל משלבים במערכות לפליטת אוויר הממזג את החלל הבנוי מעל האדמה.

בנייה מסורתית מודעת אקלים בטוניסיה

מלחמת חפירות

לאדריכלות חפורה קשר ברור עם מלחמות, מבני מקלט ומבנים צבאיים.  

מערות שימשו מקדמת דנא כמסתור ומקלט. בישראל מוכרות מערכות המסתור של בר-כוכבא, אותן ניתן לבקר היום למשל בבית-גוברין, או במערות לוזית. 

מערות בית גוברין

בונקרים, מקלטים ומתקנים תת קרקעיים הפכו חלק בלתי נפרד מן המערך הצבאי של כל מדינה החל מהמאה העשרים. בתקופת מלחה"ע ה-II עשו תושבי לונדון שימוש נרחב בתשתית הרכבת התחתית כאמצעי מקלט והסתרה מפני תקיפות ה"בליץ" הנאציות. בתקופת המלחמה הקרה, נפוצו שמועות על ערים תת קרקעיות סודיות ומבוצרות, שנועדו לאכלס ממשלות ותושבים נבחרים בשעת חירום. מבנים אדירים אלה, תוכננו לעמוד בפני כל סוג של מתקפה, לרבות מתקפה גרעינית, ולאפשר לתושביהן לחיות בתוכן שנים רבות ללא מגע עם פני השטח. ניתן לקבל הצצה למערך זה בסרטון שהופץ ברשת אודות הבונקרים הסודיים של ארה"ב.

תושבי לונדון מסתתרים ברכבת התחתית בזמן הפצצה

בעשור האחרון נחשפנו לצורה נוספת של מנהרות מלחמתיות, מנהרות החדירה והתקיפה של ארגוני הטרור ובראשם ה"חמאס". מלחמת חפירות זו, מתאפשרת הודות למשאב האנושי הזול השבוי בידי התוקפים, ונחישותם להשקיע משאבים בלתי מידתיים בשכלול יכולת הפגיעה שלהם בישראל ותושביה. לא מן הנמנע שנשק חפירות זה, יוביל לשינוי בתפיסת הממד התת קרקעי של הלחימה בשטח בנוי, ימריץ טכנולוגיות הקשורות בניטור וגילוי חפירות ולבסוף יסייע בתגליות מדעיות ואזרחיות חשובות הקשורות במשאבים תת קרקעיים. 

פיר כניסה למנהרת טרור שנחפרה מעזה לישראל. מקור: דובר צה"ל

העיר התת קרקעית דרינקויו שבקפדוקיה, טורקיה, היא אחת הדוגמאות ההיסטוריות המאלפות לבנייה מתחת לאדמה. העיר, שבנייתה החלה בשנת 700 לספה"נ, נבנתה כמקלט המוני היכול לאכלס עד עשרים אלף איש. העיר בבטן האדמה כללה מחסני מזון, אזורי ייצור לשמן, יין, וכן פירי אוורור אנכיים. לעיר 8 קומות ועומקה 85 מטרים, וממנה תעלות באורך כמה קילומטרים המחברות אותה עם ערים דומות נוספות.

מפת תיירים לעיר התת קרקעית של קפדוקיה

העתיד בבור

ה. ג' וולס בספרו ״מלחמת העולמות״ משנת 1898, (זה אותו האיש שניבא למשל את ויקיפדיה, כשמונים שנה לפני האינטרנט), מתאר כיצד, רגע לפני שמוכחדת האנושות כולה בידי חוצנים ממאדים, חושב איש אחד, חייל לשעבר, על מפלט בטוח בעיר תת קרקעית מתקדמת ואדירה. בעיר החדשה, שמבוססת על מערכת הביוב של לונדון, יוכלו בני האדם לחיות שנים רבות בטרם יתחמשו ויצאו מחדש למאבק בפולשים. לעיר החדשה שלו, יוכלו להכנס רק אנשים נבחרים התורמים לחברה, ובכך חזונו של האיש הופך לחזון אידאליסטי פאשיסטי, המזכיר בצורה מצמררת משטרים שעוד יצוצו כמה עשרות שנים לאחר כתיבת הסיפור.  

גם סדרת סרטי ״מטריקס״ מתארת את העיר ״ציון״, מפלטם הסודי של בני האדם הנלחמים ברובוטים תבוניים חסרי רחמים, כעיר מתקדמת החצובה עמוק בלב כדור הארץ. 

מטריקס: העיר "ציון" בבטן האדמה

מערים היסטוריות למדע בדיוני, התווך התת קרקעי היה וימשיך להיות ממלכה אדריכלית מסתורית ומסקרנת. טכנולוגיות חדשות מאפשרות היום לחפור עמוק יותר ולספק תנאי מחיה טובים מתחת לפני הקרקע, אך העקרון ההיסטורי נשמר: מגורים מתחת לאדמה ישארו תמיד כחלופה אנרכיסטית, אליטיסטית ומרהיבה, כזו המאתגרת את גבולות הביולוגיה האנושית ומציעה מקומות מפלט מפגעי האקלים, מן הצפיפות הגוברת ומסכנות שיוצר האדם בעצמו. 

שר הטבעות: ביתם הנטוש של הגמדים בתוככי הר "מוריה"